מאגר סיפורי מורשת

שמי שמעון רוזנברג. סיפורי מתחיל בחודש אוקטובר בשנת 1951:

אמי עמדה ללדת ולקחו אותה עם חמור ועגלה לבית היולדות בכפר סבא. לפני הולדתי, בשנת 1950, עלו הוריי ברקו ויוספינה רוזנברג לישראל, מרומניה שאחרי מלחמת העולם השנייה. חודש אחריהם עלו גם הוריהם ועוד בני משפחה. בתחילה הגיעו למעברת "שער העלייה" אך עוד באותו יום עברו למעברת שובקי (לימים שכונת שביב) בהרצליה.

במעברה חיינו כולם באוהל אחד – לא היו לנו מים, חשמל וגז. הכל היה משותף. תנאי המחיה היו גרועים, ישנו על מיטות סוכנות מברזל, המקלחת הייתה בגיגית ובאותה גיגית היינו עושים גם כביסה ורוחצים כלים. בכל חורף האוהלים היו מוצפים במים והצבא היה צריך לחלץ אותנו. בקיץ היה ממש חם והינו מתיזים מים על האוהל. כל יום בערב הינו יורדים למושבה (הרצליה) להסתובב לפעמים לראות סרט בקולנוע (זיו אור) הפתוח. היינו משחקים בבוץ ובחול וכך עברו ארבע שנים, עד שנת 1954, שבה עברנו לבית דירות בשכונת נווה עמל בהרצליה.

בבית הדירות גרנו שבע נפשות בשני חדרים כ- 44 מטר. יום אחד אבא שלי מצא כלב והוא נקשר אלי מאוד. בגיל חמש הלכתי לאיבוד בפרדס, הכלב שלי מצא אותי ולקח אותי הביתה. בגיל חמש הלכתי לגן חובה. הגן היה רחוק מהבית והייתי הולך וחוזר לבד. יום אחד בחורף כמעט טבעתי בשוחה שחפרו בשכונה במלחמת העצמאות שהייתה מלאה במים וחבר שלי יעקב גורן (קובה) הוציא אותי מהמים. בגיל 6 עליתי לכיתה א' בבית ספר חדש שנפתח על שם א.ד גורדון, הוא נפתח בטקס עם תזמורת מכבי האש ותהלוכה.

בבית הספר למדתי מכיתה- א' עד כיתה ח'. כל יום הייתי חוזר מבית הספר, עושה מהר שיעורים ומיד הייתי הולך למגרש החול לשחק כדורגל. בכיתה ט' הלכתי לתיכון בהרצליה ולפעמים הייתי נוסע באופניים עם עוד חבר לים. בתיכון למדתי עד כיתה י"א ובכיתה י"ב התגייסתי לבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה, שם למדתי בתנאי פנימייה צבאית. הייתי חוזר הבייתה פעם בשבועיים, שם למדתי שנה וחצי.

התגייסתי בשנת 1970 לחיל האוויר כטכנאי אלקטרוניקה מוטס למערכות הקשר – טסתי על דקוטה, סטרטורקרוזר ("מצדה" ששימש כמטוס ראש הממשלה בימי לוי אשכול וגולדה מאיר ) ובואינג 707. שירתי במשך חמש שנים – טסתי במהלך מלחמת ההתשה ומלמת יום כיפור. השתחררתי בשנת 1975. אחרי השחרור נסעתי לטיול של כשנה עם חבר באירופה ובארה"ב. כשחזרתי פתחתי עם אבי בית מלאכה לצורפות תכשיטי זהב ברחוב אלנבי בתל אביב. לאורך השנים עבדנו עם מיטב התכשיטנים בישראל ייצרנו ועיצבנו תכשיטי יוקרה שנמכרו בחנויות המובילות בארץ (לאבי היה בית מלאכה לצורפות עוד משנת 1955). בשנת 1977 התחתנתי עם סבתך חנה ונולדו לנו שני ילדים ארז ואמיר.

היום אני בן 69, יש לי ארבעה נכדים ונכדות. אני עדיין גר בהרצליה, עדיין עובד כצורף ולא מתכנן לפרוש לגמלאות לעולם.

הזוית האישית

אורי: היה לי כיף מאוד לדבר עם סבא שלי על עבר המשפחה שלנו וגיליתי סיפורים מאוד מעניינים על ימי ראשית המדינה והחיים במעברה.

שמעון: נהניתי מאוד להעלות זיכרונות מהעבר ומהסיפורים. נהניתי מאוד מהתכנית ובקיצור – היה כיף.