מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי יצחק רוט, נולדתי בשנת 1946 ברומניה, בעיר שימלאו סילבניה. הייתי בגן ילדים עד גיל 7, ובגיל 7 עליתי לכיתה א'. המשכתי בלימודי עד כיתה י"א וסיימתי עם תעודת בגרות מלאה. לפני מלחמת העולם השנייה, הקהילה היהודית בעיר מנתה 1,400 נפש ביניהם ילדים, הורים, סבים וסבתות. לאחר המלחמה נותרו בעיר 600 יהודים. חלק גדול מהם עלו לישראל, וחלקם נסעו לארצות כמו אמריקה ואוסטרליה.

הילדות שלי הייתה מאוד שמחה, היה לי הרבה חברים יהודים. בחלק מילדותי למדנו באותו בית הספר. בתקופה שגרנו בכפר, גרנו באחוזה הגדולה של משפחת רוט לדורותיה. ההורים השקיעו בי הכל, כולל סבא שלי אליעזר, שגר לא רחוק מאיתנו באחוזה שלנו בכפר. היו בבעלותנו שני מפעלים אחד של קמח ואחד של אלכוהול, ולאחר שעזבנו את הכפר, המפעלים האלה המשיכו לתפקד. בשנת 1967 עליתי לארץ עם המשפחה שלי. עלינו דרך איטליה, ומאיטליה הפלגנו באוניה עד לנמל חיפה. ההורים קיבלו מגורים בקריית שמואל שהיא שכונה דתית, בה גרו עד שנפטרו.

כשפרצה מלחמת ששת הימים, הייתי באולפן בקיבוץ יבנה, על יד אשדוד, ושם גוייסתי לעבוד על מכונה שקוטפת כותנה. לאחר האולפן התגייסתי לצבא ושירתתי ביחידה מובחרת בחיל הים, שהשתתפה בהרבה פעולת מעבר לגבולות הארץ. בעת שירותי הצבאי,  השתתפתי במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן בשנת 1973, ובמלחמת ההתשה בשנת 1974, שירתי במעוזים בסיני על יד תעלת סואץ. השתתפתי גם במלחמת לבנון הראשונה, בה נכנסנו ללבנון והגענו עד פאתי שדה תעופה של בירות.

לאחר שחרורי מהשרות הסדיר, פניתי ללימודים בתחום הקירור ומיזוג האוויר, בבית ספר "אורט סינגולובסקי" בגבעתיים. כשסיימתי את הלימודים, התקבלתי לעבודה בחברת אלקטרה  בתחום מיזוג אוויר. בתחילה עבדתי בעבודות התקנה של יחידות מיזוג אוויר, בהמשך התקדמתי בסולם הדרגות המקצועי,  עד קבלת תפקיד של מנהל פרויקטים. הפרויקטים הגדולים והחשובים שעשיתי, היו התקנות בבתי חולים כמו רמב"ם, בית חולים כרמל ובית חולים בני ציון. במסגרת העבודות  עבדנו בקניונים החשובים,  בינהם הקיריון בקרית ביאליק, הגראנד קניון בחיפה, וקניון לב המפרץ בחיפה (שנפגע מטילים במלחמת המפרץ הראשונה). עבדנו יחד עם חברות הייטק כמו "אינטל" ו"אלביט". עבודתי בחברת אלקטרה הסתיימה לאחר 45 שנות עבודה, ובשנת בגיל 70 יצאתי לגמלאות.

ב-1972 התחתנתי עם סבתא מירי ונולדו לנו שני בנים, עמית שהוא אבא של שגיא, ונתי. בהמשך נולדו לנו 8 נכדים. כסבא וסבתא גידלנו את הנכדים בשמחה, וליווינו  אותם לגנים, לבית ספר ולצבא. מאז שיצאתי לפנסיה, כל הזמן שלי, מוקדש לגידול ולרווחה של הנכדים, שאוהבים לבוא אלינו בכל פעם שיש להם הזדמנות. הם מאוד קרובים אלינו, ואנחנו מבלים הרבה זמן איכות במחיצתם, במשך כה בשבוע. בסופי שבוע הם גם ישנים אצלנו. בכל שנה אנו נוסעים ביחד כל המשפחה, לטיול בחו"ל, ההורים, סבא וסבתא והנכדים, ומאוד נהנים מהחוויה המשותפת.

הזוית האישית

הסיפור נכתב במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי.