מאגר סיפורי מורשת

שמי דליה בוטל, נולדתי בשנת 1950 ברמת גן בבית חולים "רמת מרפא", שהיום כבר אינו קיים.

יש לי שני אחים אח ואחות, אחי גר בתל אביב, ואחותי גרה ברמת גן. אחותי יותר צעירה ממני, ואחי יותר מבוגר ממני. פעם לא היו טלפונים, והורי  הכירו דרך קבוצות של אנשים, שנפגשו במסיבות או אירועים משפחתיים. הורי אריה ואסתר הכירו דרך חבריהם. אמא שלי גרה בפתח תקווה, ואבא שלי גר בתל אביב. הוא היה בא לבקר את חבריו בפתח תקווה וכך הם נפגשו.

אמי עבדה בצעירותה, במפעל "עלית", מפעל לייצור שוקולד, וכסייעת וגננת בגן ילדים. אבי היה קבלן בניין בתחום הריצוף.

בילדותי גרנו בגבעתיים, אני זוכרת את כל משחקי הרחוב ששיחקנו לדוגמא: קלאס ומשחקי כדור על יד הבית.

כשהייתי בכיתה א', למדתי בבית הספר היסודי כצנלסון בגבעתיים. הייתה לי מורה מאוד מיוחדת, שליוותה אותי ארבע שנים, ושמה תמר עץ הדר.  היא לימדה אותנו בצורה מאוד נעימה וסבלנית, ולפעמים לקחה אליה הביתה תלמידים, אחר הצהריים, ותגברה אותנו אצלה בבית, כדי שנהיה תלמידים יותר טובים.

בתנועה הייתי בצופים מכיתה ד' עד כיתה י"א, ושם הכרתי חברות, שעד היום הן חברותיי הטובות ביותר. כשהייתי ילדה צעירה תמיד חלמתי להיות מורה, וכשבגרתי הגשמתי את חלומי.

בתחילת הדרך הייתי מורה למלאכת יד (אומנות היום), לאחר מכן השתתפתי בפרויקט הוראה, לזהירות בדרכים, ובשנים האחרונות עבדתי כגננת.

את סבא (בעלי חיים) הכרתי כמו שהורי הכירו, כלומר אני והורי נסענו לפתח תקווה, לחברים של הורי. סבא (בעלי) הגיע לחבר שגר שם וכך הכרנו.

כשהייתי בת  עשרים ושש, ילדתי את בתי הבכורה ענבל, שהיא אמא של ירדן. בהמשך נולדו אחים נוספים לענבל: יערית, כנרת וניר.

אני מאוד מתגעגעת לאנשים שכבר לא אתנו.  למשל: הורים, חברים ועוד אנשים שהכרתי בדרך..

סבתא דליה וסבא חיים בחתונתם

סבתא דליה ואביה , כשהייתה ילדה

הזווית האישית

ירדן – היה לי מאוד מעניין ללמוד על החיים של סבתא, ועל משפחתי. שמחתי להכיר ולדעת, איך נראתה ילדותה של סבתא שלי