מאגר סיפורי מורשת

הרצל נולד בשנת 1934, בן זקונים לבלהה ויחיאל סגל. הרצל שיתף אותנו בחוויה ייחודית בשליחות לאיראן.

בשנת 1968, כשהוא בן 34, נסע הרצל עם אשתו סימה וארבעת ילדיהם לשליחות של שלוש שנים באיראן במטרה להדריך בחקלאות. הדבר התאפשר משום שבשנים 1948-1979 האיראנים וישראל היו בקשר מצוין, מפני שאלו היו שתי המדינות היחידות באזור שלא היו ערביות. המדינות הערביות עשו יד אחת נגד הישראלים והאיראנים. האיראנים התפעלו מכושר החקלאות של הישראלים והזמינו אותם לעזרה חקלאית. הרצל עזר בתחום מערכות המים. האיראנים קראו לו "אדון המהנדס".

באיראן היו מספר הזדמנויות לגאווה ישראלית. הרצל מספר על תאונת דרכים, בה פגע ברכב ממשלתי של הדואר. הנהג צעק עליו וקילל אותו בפרסית עד שהגיע שוטר למקום. השוטר ראה שהוא חריג'י וביקש דרכון. ברגע שראה שהוא ישראלי – הוא החל לנזוף בנהג השני, עמד מול הרצל והצדיע לו – "הגנרל משה דיין". לישראל ולמשה דיין היה הרבה כבוד באיראן שאחרי מלחמת ששת הימים. הרצל שוחרר מהמקרה בלא כלום.

הרצל מספר שלשוטרים האיראנים היה נשק מסוג "עוזי" (תת מקלע בפיתוח ישראלי). פעם אחת כשפגשו שוטר, בכוונה שאל בקול ליד ילדיו: "יודע מי מייצר את הנשק שיש לך?". הייתה בו הרבה גאווה ישראלית שהיה לו חשוב להעביר לילדיו.

במסגרת פעילות תכנית הקשר הרב דורי בחר הרצל את השיר "יצאנו אט" של חיים חפר וסיפר שכל פעם שאשתו כעסה עליו, היה שר לה את השיר הזה, ושניהם היו נרגעים.

הזוית האישית

היה לנו מאוד כיף לדבר ולעבוד עם הרצל. למדנו המון מסיפוריו של הרצל וחווינו חוויה שונה ומיוחדת.