מאגר סיפורי מורשת

סיפורה של דודתי מתילדה, אחות אמי דודתי מתי נולדה בחיפה לסבא דוד וסבתא פנינה ברקי. לסבא וסבתא נולדו שלוש בנות ושלושה בנים, דודתי היא הבת השנייה. מתילדה נולדה בשנת 1920. כיום היא בת 97.

דודתי מתי ובתי שחר 

משחקים רמי קוב, בדיור מוגן – המשחק האהוב על דודתי 

במהלך שנות ילדותה עברה דודתי מספר מקומות מגורים ועברה לגור בטבריה בתל אביב ובירושלים וזאת בגלל עבודתו של סבי שהיה פקיד דואר אדם מאד מלומד אשר התקדם לאורך השנים בתפקידו והפך להיות מנהל הדואר בירושלים, מתוקף תפקידו זה נסע לאיסטנבול, למצרים ונפגש עם אנשים רמי מעלה.

אהבת החייל הבריטי

במהלך שנות בגרותה מתילדה הייתה חברה בתנועת נוער, באחת הפעמים אחד הבחורים שאיתו הלכה לתנועה הציג בפניה חייל בריטי ששירת בארץ בזמן המנדט הבריטי. אותו חייל התאהב בדודתי אך מכיוון שהיה בריטי ונוצרי ניסתה דודתי להימנע מקשר איתו אך הדבר לא צלח. כפי שדודתי מספרת הוא היה מחזר מאד מיוחד בעל גינונים מאד ג׳נטלמנים ונימוסים אנגליים שמאד מאד החמיאו לדודתי.

ערב העזיבה של החיילים הבריטים מהארץ וסיום המנדט, החליטה דודתי להצטרף לחייל שלה – ארנולד, להתחתן איתו למרות היותו נוצרי לעבור לגור איתו באנגליה. על החלטה זו שילמה דודתי מחיר יקר, סבתי וסבי, הוריה ניתקו איתה את הקשר. אמי במשך כל השנים שמרה על קשר הדוק עם דודתי ודודי ואף ארחה אותם בכל פעם שהגיעו לארץ. כאשר הם הגיעו נסענו כל המשפחה להביא אותם לביתנו שבירושלים הזכרונות היו עולים ובדרך היינו שרים את כל השירים העבריים שדודתי היתה רגילה לשמוע אותם בצעירותה פה בארץ.

עלייה לישראל בגיל 92

כך חייה דודה מתי כל השנים באנגליה. לקראת סוף ימיה של סבתי נוצר קשר מחודש בין סבתי ודודתי. לפני כחמש שנים נפטר דודי ודודתי נשארה לבד באנגליה. אחי וגיסתי עשו הכל על מנת להחזיר אותה לארץ. ובגיל 92 עלתה דודתי לארץ כעולה חדשה. היום דודתי בת 97 גרה בדיור מוגן ובכל הזדמנות היא שותפה לארועים המשפחתים שהיו חסרים לה בזמן שהותה באנגליה.

מעשה שיהיה כך היה:

לפני כשנתיים הלכנו לחגוג עם מתי  את יום הולדתה ה – 95 , חגגנו עמה במסעדת בשר. במסעדה זו נותנים 100 גרם בשר חינם על כל שנת חיים. אנחנו קיבלנו 950 גר' בשר בחינם על 95 שנותיה של דודה מתי – בעצם את כל את כל הארוחה בחינם. המלצרים ואחראי המשמרת היו המומים ולאחר שראו את תעודת הזהות של מתי החליטו לכבד אותנו בקינוח גדול על חשבון הבית.

ועל זה נאמר עד 120 !!!!

הזוית האישית

נורית ארבל: אני שמחה שהייתה לי ההזדמנות לתעד את סיפורה של דודתי שיתכן ולא היה נשמר אם לא הייתי מתעדת עכשיו.