מאגר סיפורי מורשת

שמי שרה בנימין, נולדתי בחיפה בשנת 1947. אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם הילה סמרה ומאיה מעודה להם סיפרתי את סיפורי חוויותי ממלחמת ששת הימים:

בהגיעי לגיל גיוס, קיבלתי צו להתגייס לצבא אבל ההורים שלי פחדו שאתגייס. דודי היה בשרות צבא קבע ועשה את כל מאמציו בכדי שלא אתגייס. בלשכת הגיוס אמרו לי שרק אם אתחתן אוכל לקבל שחרור מהשרות הצבאי. ואכן עמדתי להתחתן אולם בין זמן הגיוס למועד החתונה היה הפרש של כמה חודשים ולכן רצו שאתגייס אפילו לכמה חודשים עד החתונה. דודי הפעיל את קשריו ולבסוף לא התגייסתי.

בסוף אפריל, בעלי קיבל צו גיוס מילואים, בעודי בחודשים האחרונים להריון וגם כל חברותיי וחבריי שירתו בשירות סדיר. כשבעלי קיבל את הצו פחדתי מאוד והלכתי לישון אצל הורי שלמזלי שכנו קרוב אלינו.

בצפירה הראשונה הייתי בדרכי לעבודה בבוקר בין שוק תלפיות לשכונת הדר. הייתי מפוחדת וחרדה ולא ידעתי מה לעשות כמו רבים מסביבי, כיוון שלא קיבלנו הנחיות לפעולות במקרים כאלו. למזלי אבי עבד בשוק תלפיות בהדר והוא ידע שאני בדרך, לכן יצא מהבניין, חיפש אחריי, וכשמצא אותי עמדתי בצד מפחד ולא יכולתי לרוץ כי הייתי בחודש התשיעי להריוני.  המצב הזה הכניס אותי לשוק (לא היו מקלטים באזור) עד שנרגעתי וחזרתי לעבודה.

הייתי חייבת לשוב לעבודה, בכל זאת, כי היה הרבה מה לתפור, הרבה וילונות שחורים לתפור לכסות חלונות ראווה, כיוון שהמלחמה הגיעה. היה באזור מגן דוד אדום, וזה גרם לי להרגיש רגועה יותר. כל הימים שלאחר מכן המשכנו בעבודתנו כי היה ביקוש רב לתפור וילונות שחורים כהים לצורכי כיסוי והגנה, למרות שהיו לקוחות שהזמינו וילונות לביתם לקראת חג השבועות אך נאלצנו לדחות הכל כי המצב היה מתוח.

בערב שבועות הלכתי לעבודה כרגיל וניקינו את מכונת התפירה. בצהרי היום של החג, בעלי עדיין במלחמה ונותק מקשר. בצבא ידעו את מספר הטלפון של החנות שבה עבדתי, כיוון שנתתי אותו לבעלי למקרי חירום.  הרגשתי שאני צריכה ללדת ועליתי לבית חולים אלישע, שבזמנו היה יוקרתי המיועד ללידות בלבד. בשעה שש בערב ילדתי את ביתי הבכורה, כשהוריי לצדי. כל משפחתי הקרובה הגיעה לכבוד לידת הנכדה הראשונה להוריי משום שאני הבכורה. אף אחד לא ידע שום דבר על בעלי, איפה הוא ומתי הוא עומד לחזור, ואף על לידת ביתו. אחי הלך להודיע למשפחתו של בעלי. יצאתי מבית החולים יום לפני כיוון שבית החולים היה בכוננות למקרי חירום, ללא קשר ליולדות.

בערך שבועיים לאחר שילדתי, נודע לבעלי שנולדה לו בת בכורה, למרות ששלחנו הודעת מזל טוב לרדיו. הוא לא שמע את ההודעה ברדיו. חצי שנה בעלי היה במילואים כיוון שתמיד היינו בכוננות למרות שהמלחמה נמשכה רק שישה ימים. עם הגעתו הביתה, ההתרגשות הייתה עצומה. יחד הבאנו את כל מה שהוזמן לילדה החדשה שלנו.

הזוית האישית

שמי שרה בנימין, נולדתי בחיפה בשנת 1947. אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם הילה סמרה ומאיה מעודה להם סיפרתי את סיפורי חוויותי ממלחמת ששת הימים.