מאגר סיפורי מורשת

סבא יוסף דיין נולד בשנת 1937 במרוקו.

כבר בגיל בגיל 15 עזב את הבית לבד, כדי ללמוד הוא למד בפנימיה והיה התלמיד הכי טוב במרוקו.

בקשתי מסבא יוסף לספר לי  איך הם חגגו את החגים במרוקו?

סבא מספר על חג הפסח: 

אני זוכר את ההכנות לחג, היינו מנקים את כל הבית ואת כל הכלים, כבר שלוש שבועות לפני החג. אני זוכר, בערב פסח, בליל הסדר, בבית של ההורים של סבתא שלי. אבא שלה היה מברך על מצה היה אומר דברים בערבית מרוקאית: ומספר לנו " כך פתח ה' את הים. על ידי הנביא שלנו משה בן עמרם ובני ישראל יכלו לחצות את הים. ככה ה' הציל אותנו מהגלות, אמן כן יהי רצון". אני זוכר, שהיה חותך את המצה לאפיקומן ומחביא אותו. אחרי זה כל ילד היה מקריא חלק מהאגדה של פסח. שאלתי את סבא איזה שירים הם נהגו לשיר? וסבא סיפר לי על הפיוט piyut

 היינו שרים את הפיוט " הא לחמא עניא". אני וסבא מצאנו את הפיוט במאגר הפיוטים

בגיל 15 עזבתי את הבית לבד כדי ללמוד בפנימייה. הייתי התלמיד הכי טוב במרוקו. את חג הפסח חגגתי גם בפנימייה, כשהייתי לבד.

סבא מספר לי על חג השבועות

"בחג השבועות, אכלנו סעודה חגיגית. אנחנו לא אכלנו מאכלי חלב. זה חג גדול, חג מתן תורה והחלב לא היה משביע אותנו. אחרי הארוחה, נהגנו לשחק, כל המשפחה באגוזים במקום גולות. בחג שבועות עשינו מלחמת מים, שזה מנהג של חג שבועות.

אני זוכר שאת ההפטרה הראשונה בחיי קראתי בגיל 10, ביום שני של שבועות. בחו"ל חוגגים את החג יומיים. ההפטרה התחילה בפסוק : "וה' בהיכל קודשו הס מפניו כל הארץ תפילה לחבקוק הנביא…" .

אני זוכר את ההפטרה שלי בעל פה גם היום. 

העשרה, הפטרה: "ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור במנחה, לאחר סיום הקריאה בתורה.  בעוד שבסדר הקריאה שהונהג לקריאת חמשת חומשי התורה משלימים את קריאתם מדי שנה (או מדי שלוש שנים לפי מנהג קדמונים), לא נקבע לספרי הנביאים מחזור קריאה על פי סדרם. עם זאת, חלקם נקראים בהפטרה לפי נושאים: לכל פרשה נבחרה הפטרה הקשורה בדרך כלל בקשר ענייני לנושא הפרשה שנקראת בבית הכנסת או לאירוע הסמוך לקריאתה. נהוג לקרוא את ההפטרה בניגון בטעמי המקרא, ולברך לפניה ואחריה." ( ויקיפדיה).

אני וסבא יוסף בתכנית הקשר הרב דורי תשע"ד , מתעדים סיפורים