מאגר סיפורי מורשת

שמי בת שבע סלע, נולדתי בשנת 1959 בבאר שבע.

סיפור ההכרות שלי עם שאול, מי שיהפוך להיות בעלי, מתחיל בדשא של תחנת מגן דוד אדום בבאר שבע בשכונה ג'- משם הגיע השם: "החבר'ה של מגן דוד אדום".

שאול, יחד עם בנים נוספים, למדו במקיף ד', בשונה ממני ומחברותי שלמדנו במקיף סמוך, מקיף ג'. הבנים היו מגיעים אלינו לבית הספר באופן קבוע ושורקים לנו במטרה שנצא מהכיתה. פעם אחת הם אפילו ביקשו להיכנס לשיעור ספרות, והמורה שהייתה בהתחלה בהלם מהבקשה הראתה כמה שהיא ספונטנית ואפשרה להם להיכנס לשיעור.

למחרת ניגשה אלי חברה ואמרה לי ששאול הזמין אותי למועדון, והוא מעוניין להכיר אותי. בהתחלה כלל לא חשבתי שיצא מזה משהו, בוודאי שלא תיארתי לעצמי שתצא מזה חתונה! את הזמן שלאחריו בילינו יחדיו במועדון ה"איגלו". אט אט התקרבנו אחד לשנייה והפכנו לחברים, בתוך החבורה הגדולה שהלכה והתגבשה.

הרבה עבר עלינו באותה תקופה, גם דברים פחות מרגשים כמו ההתאהבות שלי ושל שאול בעלי. פעם אחת אפילו חווינו אובדן של חבר מהקבוצה שטבע בפתאומיות בים. מקרה זה שהיה קשה מנשוא בעיקר בגלל שאותו בחור היה נערץ ונאהב מאוד, הצליח לבגר אותנו ולהראות לנו שמעבר לכיף ולבילויים יש דברים נוספים שחשובים בחיים.

שיאה של החבורה בא לידי ביטוי במלחמת יום הכיפורים. הלימודים בוטלו בגלל המלחמה, חלק מהמורים גויסו לצה"ל. אנחנו היינו בני 16 וחצי בערך והרגשנו כקבוצה, שאנחנו חייבים לעשות משהו בכדי לעזור לחיילים בפרט, ולמדינה בכלל. כל חברי קבוצת מגן דוד, בנוסף לתלמידי בית הספר, התנדבו לעבוד בקטיף ולחלק אוכל לחיילים ששרתו את המדינה בזמן המלחמה.

הרגשנו באותה העת חלק ממשהו… חלק מהקהילה… חלק מהמדינה…

ברגע אחד הפכנו מחבורה של ילדים, לחבורה של אנשים בוגרים שרוצים לתרום וכמה שיותר למדינה שלנו.

עד היום אנו מקפידים להיפגש. בכל מפגש אני חוזרת להיות אותה בת שבע בת 15 שחלמה להיות חלק ממשהו, חלק מחבורת "מגן דוד", חלק מזוגיות מקסימה וחלק ממדינה נפלאה.

הזוית האישית

המתעדת נועה – הפרויקט היה לי מהנה וחוויתי מאוד. הכרתי יותר לעומק את סבתא וזכיתי לבקר בבית התפוצות והיה מדהים להקשיב לעבר של סבים וסבתות אחרים.

המספרת בת שבע – הפרויקט היה מרתק, נועה נכדתי המקסימה הייתה קשובה מאוד לסיפור של סבתא, גילתה עניין. יחד חווינו רגעים רבים של שיתוף ושל יחד. בילינו יחד שעות של כיף בנסיעה לבית התפוצות וזה חיזק מאוד את הקשר המיוחד שיש בינינו. זהו פרויקט מבורך.