מאגר סיפורי מורשת

שמי שרה גולדברג ואני סבתא של יוכבד גולדברג.

נולדתי בשנת תשי"ב להוריי ישראל יצחק ויוכבד זלמנוב, נקראתי על שם שרה אמנו, נולדתי בבית הרפואה צריפין (אסף הרופא-שמיר) שעל יד כפר חב"ד. אני השנייה במשפחתי, לאחיי ולאחיותיי קראו: רבקה, שרגא, שמוליק, מוישה, מענדל וירחמיאל.

בילדותי

גרתי בכפר חב"ד, וגדלתי שם עד גיל תשע עשרה. למדתי  בבית ספר היסודי, תיכון וסמינר למורות ב"בית רבקה" שבמקום מגוריי, כפר חב"ד. בשנת תשל"ב סיימתי את הלימודים בסמינר, ונסעתי לשליחות, כדי לעבוד בחינוך בבית ספר חב"ד במילאנו שבאיטליה.

אני רוצה לספר לכם  סיפור שקרה לי בקשר האישי שלי עם הרבי, ועד היום אני מודה להקב"ה על כך. זה נתן לי הרבה כוח רוחני לכל החיים:

בשנת תשל"ג, בסיום שנה של הוראה וחינוך באיטליה, נסעתי לרבי נשיא דורנו לחג השבועות. הגעתי לרבי וגם אמי הגיעה לרבי מהארץ.  לאחר החג זכינו להיכנס ל"יחידות". (כל אחת נכנסה לחוד).

במטוס, בדרך לרבי 

אני נכנסתי ראשונה. אחרי שיצאתי נכנסה אמי. כשאמי יצאה מהיחידות היא אמרה לי, שמבלי לשאול דבר אצל הרבי, הרבי מיוזמתו אמר לה: "שהבת שלך תישאר פה" פה – אצל הרבי! הרבי "הזמין" אותי להיות אצלו!  בזכות זה, הייתי במשך שנתיים וחצי אצל הרבי, ועם הרבי!

אמנם עבדתי שם כמורה, אבל זכיתי להשתתף בכל ההתוועדויות – בשבתות, בימים טובים ובימות החול. עמדתי בעזרת הנשים, תמיד בשורה הראשונה, כדי לשמוע כל מילה ולראות כל תנועה. זכיתי להתפלל עם הרבי – בשבתות ובחגים. לאחר התפילה – עמדתי בפתח, שהיה בין עזרת הנשים ובין "הגן-עדן התחתון" (הפרוזדור שלפני החדר של הרבי), ראיתי את הרבי נכנס לחדרו, וזכיתי לקבל מהרבי חיוך וברכת "גוט שבת" "גוט יו"ט" "א גוטע וואך"…- ברכות שנתנו לי כוח לכל השבוע!.. בשנים אלו שמעתי את הרבי, ראיתי את הרבי, חייתי את הרבי!…  כך זכיתי לקבל את החינוך החסידי החבד"י ישירות מהרבי עצמו יום יום.

אני מתפללת לקב"ה, שאצליח להקרין ולהשפיע על כל המשפחה שלנו ועל כל הסביבה את "האור" ואת "הכוח" שספגתי. שנזכה להתראות עם הרבי בקרוב ממש בגאולה האמיתית והשלמה!

הזוית האישית

הנכדה יוכבד: תודה לך סבתא, הסיפור שלך מרתק ומלמד. הרבה נחת ובריאות.