מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ההתאקלמות בארץ

גאולה וזיו
גאולה עם ההורים
גאולה מספרת על ילדותה

גאולה נולדה בשנת 1944 בעיראק. כשגאולה עלתה לארץ שינו לה ולמשפחתה את שמותיהם.

כשגאולה יצאה מהבית מהעיר עמרה שבעירק שנמצאת ליד נהר החידקל עם הוריה, הם היו ארבע בנות קטנות כשאחת מהן הייתה גאולה, שהייתה בת חמש באותה התקופה. הם עלו לארץ במטוס שנחת בשדה תעופה בלוד. בלוד ערכו להם קבלת פנים יפה, הגישו להם אוכל לא טעים. אחר כך לקחו אותם ל"שער העלייה" ושם הם גרו בצריף עשוי פח. היה מאוד חם בגלל הפח ולפעמים גם קר מאוד. לאחר מכן הם עברו לגור באוהל, ובאוהל לא היו חיים קלים: ירד גשם והמים נכנסו לאוהל ולפעמים האוהל היה מתמוטט ונופל. הם גרו שם תקופה קצרה. אחר כך לקחו אותם לבית שמש. הם גרו שם במושב שנקרא בית ג'וברין ולשם היו מגיעים מסתננים (ערבים) שהיו גונבים, מרביצים ואנשים פחדו מהם פחד מוות. התנאים היו קשים, לא הייתה תחבורה.

בבית שמש נולדה תקווה אחותה של גאולה. כשהם עזבו את בית שמש הם באו לרמלה ושם הם גרו בצריף מעץ בתוך המעברה. המעברה הייתה כמו שכונה זמנית, וכל הבתים שם היו מצריפים עשויים עץ. בצריפים הייתה דלת אחת וארבעה חלונות. הם ישנו על מיטות עשויות ברזל והמזרנים היו מקש. לא היו שירותים בצריף – היו שירותים ציבוריים. בתוך הצריף לא היו מים, הם גרו שם חצי שנה ללא מים.  אימא של גאולה הייתה לוקחת חמור מהשכנים ומילאה דליים במים ובזה הם היו משתמשים בתור מים למקלחת, לבישול ולשתייה. במשך הזמן כבר הביאו מים בצורה נורמאלית אך הברז היה ממש רחוק. אביה של גאולה קנה צינור ארוך ומיכל וחיבר את הצינור למיכל בכדי שיהיו מים קרובים יותר לצריף וככה השתמשו במים לצרכים יומיומיים. לרוב לבישולים. כדי להתקלח היו אוספים ענפי עצים קטנים והיו מסדרים אבנים בצורת עיגול, והיו לוקחים מיכל מברזל ומניחים מעל לאבנים ומדליקים אש מתחת כדי לחמם את המים. סבא, שאסף עצים פעם בשבוע והבעיר אותם באש, וככה המים היו מתחממים. באותם זמנים, היו מתקלחים רק פעם אחת בשבוע. כשהמים היו כבר חמים הוא היה קורא לכל המשפחה לבוא לקחת מים. אך הם היו מתקלחים בתוך גיגית בצריף בימי חורף. אבל למרות זאת היו גם דברים טובים: הם כל הזמן היו בחוץ, באוויר הפתוח – כמו בפיקניק. היו שלושה עצים מסביב לצריף. שניים מהם היו בצדדים ואחד מלפנים. הם היו מטפסים על העצים ולפעמים אפילו אכלו עליהם.

אמה של גאולה גידלה עז, לעז היה חבל מאוד ארוך שנקשר לעץ. לפעמים היא קשרה אותה בחבל קצר כדי שהילדים ישחקו בחבל הארוך. היה הרבה חול ולא היה חשמל. אחר כך נולדו להם שני ילדים נוספים בצריף. מכיוון שלא היה חשמל ומים חמים, אמה של גאולה הכינה את האוכל והקינוחים על פתיליה. אביה של גאולה תלה את הפתיליה על הקיר והניח מעליה קומקום. היא גם חיממה אותם וגם נתנה אור בצריף. ככה היו מים חמים בשביל הילדים. על הפתיליה בישלו חמין (חמין הוא עוף ממולא באורז, עגבניות, קורקבנים ותבלינים. מערבבים הכל ביחד וממלאים את העוף). אמה של גאולה הייתה תופרת את העוף בחוט ומחט כדי שלא יפתח ויישפך. היא שמה מסביב לעוף אורז ועגבניות מרוסקות והניחה על הפתילייה למשך כל הלילה ועד ארוחת הצהריים (למחר) ביום שבת. לאחר שבישלו בפתיליה את החמין היו נוהגים להוציא אותו עם התרווד ולהניח בצלחת להגשה. התרווד שימש גם כדי להפוך חביתה או קציצה. יצא מאוד טעים!

בין לבין הם גם למדו בבית ספר. אך בית הספר היה מאוד רחוק. גם הצרכניה (המכולת) הייתה רחוקה ולא היו בה הרבה מצרכים, רוב המצרכים היו מוצרי חלב. היה מקרר, אך הוא היה מיועד לקרח בלבד. הם גרו ברמלה שבע שנים. הייתה גם מלחמה ושמה "מבצע קדש". הם היו צריכים לכסות את החלונות בשמיכות בכדי שהאויבים לא יראו את האור. בלילה אחד כשכולם ישנו, מישהו דפק בדלת. הדלת לא הייתה נעולה. אז אמה של גאולה נעלה את הדלת ולא רצתה לפתוח לו. היא קפצה מהחלון האחורי ורצה לביתם של השכנים כדי להזעיק עזרה. השכן בא ועצר את האיש. כנראה שהאיש היה שיכור. אמה של גאולה יצאה הגיבורה. בבוקר, כולם קמו כרגיל. לאחר מכן בנו בתים חדשים אך קטנים. הם גרו תשע נפשות בבית של חדר וחצי. רק אחרי חצי שנה שהם גרו בבית החדש חיברו להם חשמל. גאולה חיה שם עד גיל שמונה עשרה. אחר כך היא התחתנה ונולד לה בן.

גאולה חזרה לרמלה, להוריה ושם נולדו לה עוד שתי בנות. אחר כך הם עברו לעיר ראשון לציון.

הזוית האישית

זיו: מאוד נהניתי, למדתי הרבה דברים שלא ידעתי על סבתא שלי, ואני כבר מחכה ללמוד אפילו יותר ממה שאני כבר יודעת.

מילון

פתיליה
פתילייה היא כירה ניידת הבנויה ממכל דלק נוזלי, בו טבולה פתילה ומעליו מסגרת מתכת. קרוסין הוא הדלק הנפוץ לפתיליות. חומה של הפתילייה נמוך ולכן היא משמשת לבישול אטי. (ויקיפדיה)

תרווד
כלי שטוח ומחורץ המשמש להרמה, הפיכה וחציה של מזון מטוגן. (ויקימילון)

ציטוטים

”הם היו מתקלחים בתוך גיגית בצריף בימי חורף“

הקשר הרב דורי