מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

ההתאקלמות בארץ כעולה חדשה מפולין

התלמיד ארתור פוליבודה מתעד את סיפורה של אורנה
אורנה בר מגן מספרת לתלמידים
עולה חדשה, שמבקשת להיות ישראלית.

שמי אורנה בר מגן, אני משתתפת השנה בתכנית הקשר הרב דורי, בבית הספר יעדים בכפר ביאליק ואת סיפורי סיפרתי לתלמיד ארתור פוליבודה:

נולדתי בפולין בשנת 1945 להורי, בית משפחת וייץ. הגעתי לארץ בשנת 1957, יחד עם הורי ואחי הקטן. כשהגענו לארץ, אחי הקטן, היה בן שלוש, הוא התנהג כ"צבר". לי היה קשה. הקושי נבע מקשיי שפה.

בנוסף לקשיי השפה, היו הבדלים תרבותיים והבדלי מנטליות שמאוד הקשו עלי. למזלי הגדול, אהבתי ללמוד דבר שעזר לי, בנוסף, הצטרפתי לתנועת נוער העובד. החברות בתנועת הנוער עזרה לי להתאקלם. הייתי מוקפת שם בבני נוער, ילידי הארץ, כל אלה עזרו לי מאוד ללמוד את השפה העברית במהירות.

גרנו בקריית חיים אבל, למדתי ארבע שנים בבית הספר הריאלי בחיפה. אהבתי מאוד את בית הספר, והייתי מרוצה מאוד מרמת הלימודים בו. בנוסף היו לי שם חברות מדהימות. היה לי קושי להגיע לבית הספר, הקושי נבע מהמרחק הגאוגרפי. חברותי מהריאלי התגוררו בחיפה על הכרמל ואני …, בקריית חיים.

המצב הכלכלי בבית היה קשה, לעומת המצב שהיה לנו בפולין. בית הספר הריאלי היה המקום היחיד, שבו לא כינו אותי עולה חדשה. המורים בכל המקצועות היו מדהימים. היה דגש מיוחד לחנך את התלמידים חינוך ערכי, שמלווה אותי עד היום. החינוך לצניעות, ערך זה מלווה את חיי והיה עמוד תווך חשוב. עד היום אני מעריכה אנשים ערכיים המתנהלים בחייהם, על פי ערך זה.

במסגרת השירות הצבאי, שירתי בפנימיה הצבאית שליד הראלי, כמורה חונכת. בהמשך, למדתי באוניברסיטת חיפה סיימתי  לימודי תואר ראשון ואף תואר שני בחינוך ועסקתי במקצועי כמורה ומחנכת כל השנים.

מאז פרישתי לגימלאות, אני מתנדבת באותו בית ספר, שבו לימדתי. אותו בית ספר בו הייתי מחנכת ורכזת שכבה. עד היום חינוך מהווה עמוד תווך חשוב לגבי החיים בארץ והיחסים עם מדינות העולם.

מפגש בתכנית הקשר הרב דורי בבית הספר יעדים

תמונה 1

הזוית האישית

אורנה בר מגן: החינוך לצניעות, ערך זה מלווה את חיי והיה עמוד תווך חשוב. עד היום אני מעריכה אנשים ערכיים המתנהלים בחייהם, על פי ערך זה.

ארנה השתתפה בעבר בתכנית הקשר הרב דורי, קישור לסיפורה שפורסם בשנת 2017: "חשוב ללמוד על השואה"

מילון

צבר
צַבָּר הוא מושג שהחל כסלנג והפך לחלק מהשפה העברית התקנית, והוא משמש ככינוי לכל יהודי יליד ארץ ישראל. כמילת סלנג היא בוטאה במלעיל, אך כמילה תקנית היא מבוטאת במלרע. המילה נגזרה משמו העברי של הקקטוס האמריקאי הנפוץ בישראל - צבר מצוי. ההשוואה לצמח המדברי הקוצני, שפריו המתוק והרך מחופה קוצים, מרמזת שהישראלי הצבר מחוספס ו"קוצני" כלפי חוץ אך רך ומתוק מבפנים. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”עד היום חינוך מהווה עמוד תווך חשוב לגבי החיים בארץ והיחסים עם מדינות העולם.“

הקשר הרב דורי