מאגר סיפורי מורשת

שמי ג׳נט, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי, להלן סיפורי:

בגיל 11 אימא הוציאה אותי מהמיטה בשעה מאוחרת ואמרה לי: "ג'נטה את נוסעת עם דודה גרטי". חיבקתי את אמי ובכיתי. זו הייתה התחלת הנסיעה שלי מהבית בבנגור באירלנד לבית היתומים בלונדון שנקרא Norwood Orphanage.

הדודה לקחה אותי הביתה ולמחרת דודה אחרת לקחה אותי באונייה לליברפול ומשם ללונדון. באונייה אני זוכרת שבכיתי הרבה והדודה הבטיחה לי שאני אקבל סוס ועגלה בבית היתומים, בוודאי היא רצתה שאפסיק לבכות. הגעתי לבית היתומים וביום הראשון המטפלת, House Mother, לקחה אותי לסיור בתוך המבנה הענק.

ציור של סבתא גנט של בית היתומים

מה שהמתיק לי את החיים הייתה העובדה שבדיוק ביום זה חילקו חבילות סוכריות לכל הילדים, וגיליתי שבכל שבוע היינו מקבלים אותו הדבר! אחרי שנה זה השתנה והיינו מקבלים במקום סוכריות כסף. בבית היתומים היו לי הרבה חברות. מאוד אהבנו לשחק משחקים עם כדור במגרש ענק שהיה חלק מהשדות מסביב בית היתומים. אהבתי להסתכל על הבחורים ששיחקו כדורגל וקריקט cricket בנוסף שיחקתי פינג פונג, ואפילו ניצחתי וקיבלתי מדליות.

היינו מחולקים למשפחות, 12 בנות בכל קבוצה, עם מטפלת וחדר מפגשים. כל ה-12 בנות היו ישנות בחדר ענק שנקרא dormitory והיינו צריכות ללכת לישון בשעה 19:30 כל לילה, עד גיל 15 וחצי כשעזבתי את בית היתומים! לא היינו עייפות, ולכן השתוללנו אחרי שכיבו את האורות. לא פעם אחת המטפלת הייתה באה לצעוק עלינו. היינו חוגגים את החגים. הנה תמונה של פורים עם שתי החברות הטובות שלי:

אני הייתי קצת פראית, ויום אחד החברות שלי אמרו לי: "בואי נראה אותך מכבה את האור של המנהל כאשר הוא עובד במשרד שלו". אני מאוד אהבתי אתגרים אז החלטתי לעשות את זה…. –  אוי אוי אוי, אתם לא יודעים מה קרה לי!!! הייתה סערה בבית היתומים כי אף פעם לא העיזו לעשות מעשה כל כך נועז. מנהל בית היתומים חקר וחקר עד שהוא שמע על ילד שעבר את משרדו בשעה זו. הוא האשים את הילד על זה שכיבה את האור ורצה לתת לו עונש חמור. אז הבעיות שלי התחילו: מצד אחד פחדתי להודות שאני כיביתי את האור. מצד שני היו לי רגשות אשמה על כך שהאשימו את הילד במקומי. הילד הזה היה תמיד נכנס לצרות כי הוא היה ילד בעייתי. בסופו של דבר התוודיתי. המטפלת הודיעה למנהל ואני ישבתי מכווצת מפחד… אחרי שעתיים המטפלת חזרה ואמרה לי שהעונש שלי הוא להישאר בבית היתומים בזמן שהחברים שלי הולכים להופעה של פנטומימה לכבוד חנוכה. אני זוכרת שבכיתי כל הערב הזה לבד בתוך חדר שינה עם 11 מיטות ריקות ורק אני לבדי. היום אני די גאה בעצמי שהודעתי על המעשה ושזה לא על מצפוני.

הייתה לי חוויה טובה בבית היתומים. כשאני מסתכלת לאחור, אחד הדברים ששימחו את ליבי לעומק היה לימוד של בלט בארבעת השנים שהייתי שם. אני מאמינה שזה תרם ליכולתי להתמודד עם הרבה אתגרים בחיים. אני אסירת תודה עבור היותי בבית היתומים ועל מה שזה תרם לי.

הזוית האישית

הנכד דניאל: היה לי מעניין לשמוע את הסיפור של סבתא.

סבתא ג׳נט: היה לי ממש כיף להיות עם דניאל ולחוות את הכיתה, בית הספר ובעיקר את הילדים.