מאגר סיפורי מורשת

סבתא פולה זהבי מספרת לנכדה רוני:

סבתא שלי נולדה בזמן מלחמת העולם השנייה להורים שברחו לרוסיה מאימת הגרמנים בפולין. כשנגמרה המלחמה, היא חזרה עם אמא שלה ואחותה הקטנה לפולין בלי אבא שלה שנהרג במלחמה ושם הם התחילו את חייהם החדשים.

הם גרו בעיירה קטנה עם קהילה יהודית קטנה (30-40 משפחות). להורים של סבתי היה מאוד חשוב לשמור על ערכי היהדות. לכן המפגשים בבית הכנסת המקומי בחגים ואירועים מיוחדים היו חשובים להם מאוד. למרות המשטר הקומוניסטי הם שמרו בהדיקות על מנהגי החגים היהודיים ועל חינוך יהודי לילדים.

סבתי למדה בבית ספר פולני ממלכתי (לא היה בית ספר יהודי בעיירה), אך הבית היה מסורתי.

סבתא עלתה לישראל (לבד בלי משפחתה) בגיל 25 בשנת 1967 שבוע לפני מלחמת ששת הימים (29.5.67). סבתא לא ידעה עברית ולא הבינה שפרצה בישראל המלחמה.

בתקופה הראשונה בארץ, סבתא הייתה צריכה להתמודד עם קשיי שפה, אפילו לקנות אוכל במכולת הייתה בעיה כי לא הכירה את השפה. בזמן מלחמת ששת הימים התנדבה סבתי בבית חולים רמ"בם לעזור בטיפול בחיילים פצועים מהמלחמה.

אחרי סיום המלחמה היא המשיכה ללמוד עברית ב"אולפן". אחרי חצי שנה בישראל סבתא התחתנה עם סבא בעזרתו למדה מהר מאוד עברית והתחילה לעבוד כאחות מיילדת בבית חולים רמ"בם.

לסבא וסבתא נולדו שתי בנות: אילנה דודתי ונורית אמי. אחרי זמן קצר בשנת (1970) הגיעו ההורים של סבתי, אחותה ואחיה ששירת כחייל והשתתף במלחמת יום כיפור בצניחת תעלת סואץ.

לסבתי יש 5 נכדים: שתי הבנות של אילנה: ענבר וצליל, ושלושת הילדים של אמי : נעם, דנה ורוני (אני). אנחנו מאוד אוהבים להתארח אצל סבתי כי היא מכינה לנו אוכל טעים ואנו מאוד אוהבים לשחק איתה בזמן הפנוי שלנו, עם משחקים ישנים שגם אמי ודודתי שיחקו איתם.

בחופש הגדול אנו הולכות עם אחותי, בת דודתי, סבתי ואני לחוף הים שליד פארק הכט, וביתר הימים של החופש אנו עושות יצירות ביחד בבית של סבתא. אנו משתדלים פעם בשנה לצאת לבילוי משותף בצימרים בארץ עם כל בני המשפחה (דודה אילנה ומשפחתה, סבתא ואנחנו).

לסבתא יש אחות בנצרת עילית שאנחנו בקשר חם איתם ומבקרים אחד את השני וגם שני אחים שגרים עם בני משפחותיהם בנורבגיה ואיתם יש לנו קשר רחוק יותר. בחגים אנו משתדלים לחגוג ביחד עם דודה אילנה לפי "התור". חג הפסח אנו מתאספים, ומנהלים את הפסח לפי ההלכה היהודית והמסורת משפחתית שעוברת מדור לדור.

סבתא פולה אוספת הגדות של פסח ויש לה הגדה מאוד עתיקה של סבא של אמא שלי, שהביא אותה מבולגריה אבל היא הודפסה בארץ ישראל. בהגדה יש תמונות יפות שקשורות ליציאת מצרים ותווים לשירים ששרים בליל הסדר.

המסורת של סבתי לקנות לנו (לנכדים) לקראת החג בגדים חדשים.

סבא גרשון זהבי – סבא רבא של רוני.

סבא רבא שלי עלה לישראל מבולגריה עם בני משפחתו (בנו ואשתו).

בבולגריה סבא רבא שלי ניהל חנות של כלי כתיבה שהייתה שייכת לדוד שלו לכן היה בקיא בהנהלת חשבונות וניהול עובדים.

בחיפה היה המנהל הראשון של צרכן חיפה (הסופר מרקט הראשון בחיפה).

בישראל הייתה תקופת צנע וסבא רבא שלי היה עוזר למשפחות במצוקה עם מצרכי המזון.

עד פרישתו מהעבודה היה מעורב גם בארגון "עולי בולגריה".

סבתא רבא שלי ארונקה הייתה מתנדבת למען החיילים בקיוסק בצומת ה"דולפין". היא הייתה אוספת עוגות תוצרת בית מכל חברותיה ושכנותיה, את העוגות הייתה מביאה לקיוסק ומחלקת לחיילים שחיכו להסעה בטרמפיאדה.

חפץ מספר את סיפורו- ההגדה העתיקה של סבא גרשון זהבי 

סבא רבא קיבל אותה מאח שלו שהגיע לישראל לפניו עם תנועת הנוער.