מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הדוקטור למשפטים שהעדיף להיות חלוץ לבניין הארץ

סבתא ואני
סבא ארתור
סיפורו של סבא ארתור

שמי הילה גרסטל, אני בת 65 וגרה בהרצליה, יש לי שני ילדים ושבעה נכדים, בעיסוקי אני מגשרת ובוררת. סיפורי מתמקד באבא של סבא שלי – סבא רבא ארתור גרסטל ז"ל.

סבא ארתור נולד באוסטריה בשנת 1914 ונפטר בקיבוץ מעיין צבי בשנת 1970. כשסיים את לימודי התיכון שלו, החליט לנסוע למצרים לראות את הפירמידות, דבר שהיה מאוד לא מקובל אז. לאחר הביקור במצרים, הוא המשיך לאוניברסיטה בווינה ולמד משפטים. הוא סיים את לימודי המשפטים בהצטיינות. סבא ארתור תמיד סיפר שהיה מאד קשה ללמוד שם כי היתה אנטישמיות נגד יהודים, זה כבר היה בשנות השלושים, למרות הקשיים, השלים דוקטורט במשפטים.

כשהתחילה מלחמת העולם השנייה בשנת 1939, הייתה לו כבר חברה ששמה היה ברטל. ברטל היא סבתא רבתא שלי. סבתא ברטל לא הספיקה לסיים בית ספר, אך הם החליטו לנסוע יחד לאנגליה, כי חששו מהתפשטות האנטישמיות. הם הצליחו להגיע לאנגליה, שאז לא הייתה מעורבת עדיין במלחמה, ובזכות כך הם לא נשארו באוסטריה ולא סבלו מאנטישמיות וזוועות השואה. הם התחתנו בלונדון ולא היה איתם בחתונה אף אחד מהמשפחה מלבד זוג חברים. לעזוב לאנגליה היה צעד אמיץ וחכם מאוד באותה תקופה.

באנגליה הם עברו מהכשרה חקלאית אחת לשנייה, ונדדו בכפרים. בהתחלה הם גרו במחנה אוהלים גדול, שהוקם עבור פליטי המלחמה ממרכז אירופה. הם טיפלו בילדים שנשלחו מגרמניה וארצות נוספות, ברכבות. קראו לזה "קינדר טרנספורט" (הסעת ילדים). הם היו המחנכים של הילדים. כשהמלחמה התחזקה, הם נדדו ממקום למקום כדי להתפרנס ולשרוד. הם עשו הכול על מנת לשרוד את היום ולעבור את המלחמה בשלום יחד ובחיים.

בשנת 1942, לקחו את ארתור להסגר באי שנקרא ISLE OF MAN, מאחר שהוא נחשב כאזרח של מדינת אויב, וכל האזרחים האלה נחשדו כמרגלים. סבתא ברטל נשארה לבד עם ילד בן 3, האח הבכור של סבא שלי, ששמו דני, וכשהיא בהריון. היא עבדה בחווה.

בשנת 1945, בסמוך לסוף המלחמה, נולדה אחותו של סבא שלי, יהודית, בבית יולדות באנגליה. היה נהוג שמי שיולדת צריכה להיות בבית יולדות עשרה ימים, ולא היה היכן להשאיר את דני, הבן הבכור בן ה-3. לא הייתה ברירה, והם נאלצו לשים אותו בבית יתומים, כי אבא שלו היה עצור ואימא שלו הייתה אמורה להישאר עשרה ימים בבית היולדות. סבתא ברטל סיפרה שכשהיא יצאה מבית יולדות, הגרמנים הפציצו את אנגליה, והיא הסתתרה עם שני האחים של סבא שלי מתחת לגשר. היא גם הלכה לעבוד בכל מיני עבודות, ולקחה איתה לעבודה עגלה עם הילדים הקטנים, כי לא היה איפה להשאיר אותם, והיא הייתה חייבת להתפרנס. באותה תקופה אירופה כולה הייתה במלחמה קשה ונדרש מכל אחד מאיתנו להיות חזקים פיזית ונפשית ולעשות כל מה שאפשרי לשרוד, לא משנה אם היו לך ילדים קטנים או שסבלת ממחלה. כל מי שחי היה נחוש להמשיך לחיות לנוכח הזוועות של הנאצים, לשרוד לחיות ולספר על מה שקרה.

בשנת 1945, נגמרה המלחמה וסבא ארתור שוחרר. סבא ארתור וסבתא ברטל החליטו לעלות לארץ. היה מאד קשה לעלות אז. הם היו עם שני ילדים קטנים. הם שטו באוניית מעפילים והגיעו לתל אביב. שם חיכו להם סירות קטנות של ערבים וסבתא ברטל מאד חששה לתת את הילדים הקטנים לערבי כדי שיביא אותם לחוף.

כרטיס העולה של סבא ארתור

תמונה 1

על החוף חיכה לארתור וברטל נציג של קיבוץ מעיין צבי שהביא אותם לקיבוץ. בקיבוץ מעין צבי גרו ארתור וברטל, ושם גם נולד סבא שלי, ראובן, בשנת 1952.

ארתור עבד כלולן בקיבוץ. למרות שהיה לו דוקטורט במשפטים והוא ידע שבע שפות, הוא בחר מטעמים ציוניים לעבוד בקיבוץ בלול, וליישב את מדינת ישראל, ולא לפתח קריירה של עורך דין. הוא אהב את המולדת וראה חשיבות גדולה לעשות הכל למען פיתוח ובניית המדינה החדשה. הוא אסף בולים באופן מקצועי ואף הצליח להביא איתו לארץ את אוסף הבולים שהיה לו באנגליה. בנוסף, הוא אהב לקרוא ולטייל ולקח את כל המשפחה לטיולים רבים בארץ.

הוא מאד התעניין בארכיאולוגיה. מאד היה חשוב לו לדעת את תולדות ארץ ישראל, והוא השתתף בהרבה חפירות ארכיאולוגיות וכנסים בנושא. הוא עשה סקר ארכיאולוגי בחוף כרמל, לפני שסללו את כביש החוף. מצא הרבה ממצאים ארכיאולוגים חשובים, שעברו למוזיאון רוקפלר בירושלים.

תמונה 2

 

כל שנה היה כנס של כל הארכיאולוגים. אחד הכנסים התקיים בקיבוץ רמת רחל, והירדנים ירו עליהם בדרך. הוא חזר בשלום, תודה לאל, אך כמה מחבריו נהרגו. הוא זכה להערכה רבה על ידי הארכיאולוגים בארץ, למרות שהיה ארכיאולוג חובב בלבד. אחרי פטירתו הקדישו ארכיאולוגים שונים מאמרים לזכרו.

היה לו צער גדול מאד בלב על הוריו ואחותו שנספו בשואה, והצער ליווה אותו מאד.

הוא היה מאד מקובל בקיבוץ והיה לו חוש הומור. מדינת ישראל הייתה מאוד חשובה לו והוא החליט לעלות ארצה למרות הקשיים הרבים באותה תקופה, היה לו חשוב ליישב את הארץ, לבנות אותה ולהביא אותה לשגשוג והצלחה. הוא וויתר, כאמור, על קריירה במשפטים מסיבות של פטריוטיות וציוניות. סבא ארתור נפטר באופן פתאומי בגיל 56 מדום לב, בשנת 1970 בקיבוץ מעין צבי.

תמונה 3

הזוית האישית

סבתא הילה והנכדה מיקה: ממש אהבנו את התוכנית, היה כיף שיש פעם בשבוע שאנחנו נפגשות ועושות משהו ביחד, עצוב לנו שזה נגמר ולקחנו מהתכנית את החשיבות הרבה של ההיכרות של השורשים שלנו ודברים שלא ידענו.

מילון

אנטישמיות
תופעה חברתית שלפני המאה ה-19 נודעה בשם שנאת יהודים או שנאת ישראל.

קינדר-טרנספורט
קינדר-טרנספורט (מגרמנית: Kindertransport, "משלוח ילדים") הוא כינוי למשלוחי הצלה של 12,000 ילדים יהודים וילדים נוצרים לא-ארים משטחי גרמניה הנאצית והשטחים שנכבשו על ידה לבריטניה בין דצמבר 1938 לפרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1 בספטמבר 1939, מתוכם 10,000 ילדים יהודים. את ההחלטה על מבצע ההצלה קיבלה ממשלת בריטניה בעקבות אירועי ליל הבדולח. (ויקיפדיה)

ציטוטים

” סבא ארתור אהב את המולדת וראה חשיבות גדולה לעשות הכול למען פיתוח ובניית המדינה החדשה“

הקשר הרב דורי