מאגר סיפורי מורשת

משפחתה של אמי מונה חמישה אחים. הבכורה, שמה ברכה נולדה בתימן ואילו יתר האחים ילידי הארץ.

ישבתי עם דודה ברכה לשמוע על העבר וכך היא מספרת:

"נולדתי בשנת 1945, אין תאריך מדוייק, בתימן בעיר שנקראת רדאע. בת בכורה לאבא סאלם ואמא גינה לבית משפחת חתוכה. אני הייתי מאוד מפונקת, כיאה לנכדה ראשונה במשפחה. לאבי, סאלם שמונה אחים. סבי רצה שיקראו לי ברכה כי בתקופה שנולדתי המצב הכלכלי שלנו לא היה טוב, וסבי טען שאני אביא את הברכה בבית וכך נקבע שמי. כילדה זכור לי שהייתי משחקת עם חברותיי, אחד המשחקים היה לחקות את האימהות שלנו.

 תמונתה של סבתי גינה – אמא של דודה ברכה

בבית של סבא היה חדר גדול שנקרא "דיוואן" ובערב שבת כל המשפחה התכנסה בו לארחה חגיגית ושרו שירים מן המקורות.

המשפחה עלתה לארץ כשהייתי בת ארבעה, במבצע "מרבד הקסמים", הדרך לשדה התעופה זכורה לי היטב, ההליכה הייתה ברובה במדבר. חלק מן האנשים נשאו על חמורים, חלקם על גמלים ורבים מאיתנו הליכה רגלית. המסע ארך ימים ולילות. סבי כל כך אהב אותי ועל כן זכיתי לרכב את הדרך על חמור.

עם הגעתנו לשדה התעופה העלו אותנו על המטוס וקיבלנו לאכול לחם טעים מאוד שנקרא "רותי". הגענו לארץ ישראל ושיכנו אותנו במחנה בראש העין. גרנו באוהלים, בשלב מאוחר יותר עברנו לחדר גדול שקראו לו "חפיץ", חלקנו אותו עם הרבה משפחות, כל משפחה בפינה אחרת. אני, הוריי ואחותי הקטנה צדקה. במהלך שהותנו בראש העין אחותו בהיותה בת שלוש נפטרה מדלקת ריאות, אני לא זוכרת אם לקחו אותה לבית החולים, הודיעו לנו שהיא נפטרה.

מראש העין הועברנו למושב פדויים שבדרום. אבא החליט שלא נשארים במושב, יום אחד הוא הזמין משאית, ארזנו את חפצנו ועברנו לגדרה. אבא ואמא עבדו קשה לפרנס. אבא היה סוחר בשוק ואמא עבדה במשק בית. במהלך השנים נולדו ארבעת אחיי רחמים, רחל, לאה ויוסי.

סבתא נהרגה בתאונת דרכים כשיוסי היה בן ארבע. היא יצאה מוקדם יותר מן העבודה כדי להספק לחגוג ליוסי יום הולדת בגן, ובדרך נהרגה. מאוד קשה לאבד אמא, סבא נכנס להלם מן הטרגדיה ואושפז בבית חולים ואני הילדה הבכורה, בסך הכל בתחילת שנות העשרים של חיי תמכתי באחיי הקטנים. היה לי מאוד קשה להתמודד עם המשבר, אך ה' נתן לי כוחות.

כעבור שנתיים נישאתי ליהודה, הוא עזר לי לטפל ולגדל את אחיי, אך לצערי ההגורל התאכזר לי בשנית. בחודש שביעי להריוני יהודה יצא למילואים ונהרג. ושוב נותרתי לבד, היה קשה מאוד. בתי יהודית נולדה כחודשיים לאחר מותו של אביה יהודה. אספתי את השברים והבנתי כי אחיי ובתי זקוקים לי, התגברתי שוב.

עבדתי לאורך על השנים, עשרים ושבע במספר בביה"ס לחינוך מיוחד ומאוד נהניתי מכך. שיקמתי את חיי ונישאתי בשנית לשמואל ונולד לנו בן שקראנו לו שי.

כיום, בתי, יהודית נשואה ליוני ולהם ארבע בנות מתוקות. ובני שי עתיד לשאת את בחירת ליבו הגר. ואחיי היקרים, כל אחד ואחת פרושו כנף, בנו את ביתם, ילדו ילדים ואף חובקים נכדים.

הזוית האישית

רננה אשתר: משפחתה של אמי מונה חמישה אחים. הבכורה, שמה ברכה נולדה בתימן ואילו יתר האחים ילידי הארץ. בחרתי להביא את סיפורה של דודתי ברכה שסיפרה על סבי וסבתי, על ילדותה ועלייתה לישראל.