מאגר סיפורי מורשת

שמי אסתר איילת וכחלק מהתכנית של הקשר הרב דורי בה השתתפתי עם הנכד ליעד, ברצוני לספר את הסיפור כיצד בחרתי את מקצועי, שבעצם התווה את חיי ולפיו התנהלו חיי.

נולדתי בשנת 1945 ברוסיה בעיר ששמה חרסון. עליתי ארצה בגיל 3 מרוסיה לחולון שם עברה עלי ילדותי.

 

 

כשהפכתי לתלמידה התנדבתי למה שהיה בעבר "אגודת הבריאות" שאותו ניהלה אחות בית הספר, ברוריה. הייתה לי הערצה גדולה אליה והייתי מגיעה לחדר האחות בכל הזדמנות. אהבתי את הריח של התרופות והסדר המופתי.

מכיתה ו' הייתה לי הרשאה לפתוח את החדר כמישהו נפצע והייתי מורחת לו יוד והרגשתי חשובה עם הרגשת קודש. תמיד נהגתי לומר כשאגדל אני אלמד להיות אחות כמו ברוריה.

אכן מימשתי את חלומי כשסיימתי את בית הספר התיכון נרשמתי לבית הספר לסעוד על שם "הנרייטה סאלד", הוא בית חולים איכילוב.

 

ב 40 שנות עבודתי בבית החולים מימשתי את חלומי. למרות העבודה הקשה והשוחקת לא הייתי צריכה לבחור מקצוע מחדש לא הייתי משנה את בחירתי. 

 

העשרה:

חרסון, היא עיר בדרום אוקראינה, מרכז מחוז חרסון. חרסון היא עיר נמל חשובה לחופי הים השחור ונהר הדנייפר. בשנת 2004 חיו בעיר 303,900 תושבים.

 

תשע"ה