מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1940, בזמן מלחמת העולם השנייה הייתי ילדה.

אני זוכרת שנכנסו גרמנים הביתה ולקחו את אבא שלי. הגרמנים פרעו בבתים ושרפו את אח של בעלי לעתיד.

אני ואמא שלי נורא פחדנו וברחנו לכפר ערבי סמוך…

שהינו שם שלושה חודשים וכשחזרנו גילינו שלא נשאר כלום בבית, הכל נהרס ונחרב.

כשמלאו לי 16 התחתנתי עם בעלי דוד, אז נהגו להנשא בגיל צעיר. מייד לאחר נישואי עלינו לארץ ישראל באוניה. 

אני כבר הייתי בהריון הראשון, על האניה. הייתי בהריון בחודש ראשון, אבל הייתי כל כך רזה.

הטלטלות וההפלגה בתחילת ההריון היו קשות, כל הזמן הקאתי והתעלפתי. האנשים שהיו סביבי באניה חשבו כל פעם כשהייתי מתעלפת שאני מתה. היו כאלה שהציעו להשליך את גופתי לים. אבל תמיד התעוררתי מהעילפון.

גם בארץ עברנו ימים קשים, במיוחד בהתחלה. היה גשום בחורף והבית דלף כל הזמן. הבית הראשון שלנו היה באשקלון. לאחר התקופה, עברנו לגור בבאר שבע. בשנת 1960 עברנו לגור בשפר

 שפר הוא מושב בגליל העליון ליד צפת. שייך למועצה אזורית מרום גולן.

המושב הוקם בשנת 1950 והתחיל כמעברה לעולים שהגיעו מתימן . לאחר חיסול המעברה הוקם במקום בשנת 1953 מושב של עולים מצפון אפריקה. לכל מתיישב ניתנו 3 דונם כרם, 4 דונם מטע ו4 דונם זיתים.

בנו לולים וניתן דונם קרקע ליד הבית, התושבים התפרנסו בדוחק מהמטע ומלולים. משנת 1960 חוסלו המטעים.