מאגר סיפורי מורשת

הסיפור תועד  על ידי תלמידים בבית ספר "גאולים" במסגרת לימודי מולדת בנושא "עירי אשדוד" ביוזמת מנהלת בית ספר דאז, הגב' פנינה בן זקן והמורה מיה צאצשווילי.

אשדוד בחיתוליה, ב-1957, בחודש ספטמבר,  ואני אישה צעירה בחודש התשיעי להריוני, בת 22, פוסעת לעבר העתיד.

זוכרת אני את המרחבים של חול, הררי חול, הדיונות עד האופק. 

מגדל המים וסביב לו פחונים, עולים חדשים שבאו ממרוקו וממצרים שלא ידעו עברית, לבושים שונה, לרוב בשמלות וכפכפים לבנים, והרבה ילדים מתרוצצים.

אין מים, אין חשמל… החיים קשים. בישלתי מעל פרימוס ופתיליה, היה לנו מקרר המיועד לבלוק קרח וגיהצתי במגהץ פחמים. היו אלה החיים הקשים הראשונים, אך לא נשברתי, כי היה פה צוות מוביל של חברים צעירים שבאו להבנות ולבנות את העיר.

המעברה, מבט מהמגדלור 1957

חברים לעבודה, בני מסיקה המורה והמנהל הראשון של בית הספר, ואישתו עדנה מדריכה לנוער; המורה הראשונה חנה בורשטיין, פנחס בעלה שבעתיד נהיה מנהל הדואר; מרגלית רם מזכירה ראשונה לשאול בן שמחוון מזכיר מועצת הפועלים ובעלה אמנון רם שעוד שירת בצבא; שלמה לוי ושושנה זמוש ז"ל, עובדי הסוכנות היהודית.

אני הגננת המקצועית הראשונה ואישי רד ונטורה מנהל לשכת העבודה; כולנו היינו צוות העיר עם הרבה נחישות ואף על כול הקשיים המשכנו בכל המרץ.

זוכרת אני את החוויה לעבוד בגן של ארגון אימהות עובדות עם 54 ילדים קטנים, שגילם נע בין שנתיים לארבעה ואפילו חמש שנים, בצריף ארוך שחולק לשניים, אחד לגן דתי והשני לא.א.ע (ארגון אמהות עובדות).

בגן רק ספסלים, כסאות וארבע שולחנות; אין פינות עבודה, אין תמונות על הקיר ובחצר הגן אין משחקים, רק ילדות וילדים.

דבר הראשון לקחתי מכונית, נסעתי לכפר חיטים, ישוב בצפון, הכפר שלי, והעמסתי צעצועים מילדי המושב, ספרים, בובות וקוביות, גלגלים של מכוניות לחצר ובול עץ לנדנדה. בנינו פינות עבודה מארגזים שזיוה כיסתה בבדים שתפרה וכך התחלנו עם המעט, אך עם הרבה שירים, ריקודים וסיפורים. חגגנו את כל חגי ישראל. לגן הזמנתי את ההורים לחגוג אתנו והלב נפתח והימים כבר נראים אחרת.

ב-1961 עברנו לגן חדש שנבנה ברחוב הראשונים במורד. לא אשכח את הצפה של זרם המים שחדר לגן. את כל הילדים הרמנו על הכיסאות והשולחנות. לעזרתנו בא השוטר הראשון יוסף ברששת.

בגן אלישבע הראשון, עם דשא ועצים, התקבצו חמישה גנים ודגל המדינה הונף ביד חייל מאשדוד. הכל צולם בידי החייל ז'ק, הצלם הראשון תושב אשדוד.

מעון נעמת נפתח ב-1963 ברחוב שבי ציון אחרי קופת חולים כגן לכל דבר. הייתי בצוות הראשון. היינו שני גנים ואני הגננת של הילדים הגדולים, בני 3-4.

עבדה לידי הסייעת הנמרצת ויד ימיני זיווה אוזן, שעבדה איתי במשך 10 שנים של עבודה באהבה.

 בתי ה"קליפורניות" באשדוד, 1958

שפת הים 1959

 לסקירה מצולמת של ריבה ונטורה

 לסיפורה של ריבה ונטורה, המושב השיתופי הראשון