מאגר סיפורי מורשת

סבא שלי, מיקי כ"ץ, נולד ​ב​טבעון ששה חודשים לפני הכרזת המדינה. מאחר והדרך לחיפה הייתה מסוכנת בשל ירי של כנופיות ערבים, הוחלט שאמו תלד אותו בבית וכך הוא נולד בביתו בטבעון ולא בבית חולים.

אחר כך הם עברו לגור בחיפה, שם למד סבא בבית ספר יסודי ותיכון. חיפה זו עיר מעורבת והיו לו חברים נוצרים, מוסלמים וארמנים. כולם גדלו יחד והם הכירו את כל המנהגים והחגים אחד של השני.

סבא מיקי מספר

"הייתי חבר ​​בתנועת הנוער העובד והלומד, טיילנו המון בארץ וסייענו לילדים בישובי עולים בטירה, (נקראת כיום טירת הכרמל) וכן במושבים נידחים בגליל. יחד התגייסנו לשירות צבאי במסגרת ה​נח"ל ויצאנו כגרעין לקיבוץ יפתח. בהמשך השירות הצבאי הועברתי לקורס טייס בחיל האוויר שם פגשתי חניכים עם ניסיון וידע בתעופה שחלמו להיות טייסים ואילו לי לא היה מושג בתחום ולא ממש חלמתי להיות טייס. מתוך 800 חניכים סיימנו את הקורס 16 בלבד כשאני נבחרתי לחניך המצטיין של הקורס".

במהלך השירות הצבאי שירת סבא במספר טייסות קרב. במלחמת יום הכיפורים, מלחמה שיש לה השלכה עצומה על מדינת ישראל, מלחמה שגבתה מחיר יקר בה נפלו 2297 לוחמים ונפצעו בה אלפים נוספים, הוא שרת בטייסת מיראז'.

סבא מספר על מלחמת יום כיפור

"טרם המלחמה היו ידיעות מודיעיניות די ברורות כי מצרים וסוריה מתכננות לפתוח במלחמה נגד ישראל. ראש ממשלת ישראל, גולדה מאיר, התעלמה מהסימנים האלה ולא איפשרה לצה"ל לגייס מילואים. חיל האוויר הישראלי ביקש לבצע התקפת פתע על הצבא המצרי והסורי אך ממשלת ישראל לא אישרה זאת. ביום הכיפורים, שבת 06 לאוקטובר 1973 בשעה 2:00, פתחו צבאות מצרים וסוריה במתקפת פתע בסיני וברמת הגולן. צה"ל נתפס לא מוכן ועם מעט כוחות, חיל האוויר היה עסוק בהשמדת הטילים ולא יכול היה לסייע בתחילת המלחמה לכוחות הקרקע.

כעבור שבוע הצליחו כוחות צה"ל לחצות את התעלה לתוך מצרים ואז חל מפנה במלחמה ויחד עם חיל האוויר הצלחנו למוטט את הצבא המצרי. ברמת הגולן המצב היה חמור עוד יותר כאשר כוחות סוריים הצליחו לחצות את הגבול ולשעוט לרמת הגולן ולכיוון הכנרת. קומץ לוחמים ומעט טנקים הצליחו לחסום את הסורים וגם שם הצליח צה"ל להדוף את מתקפת הפתע. המלחמה הסתיימה כאשר כוחות צה"ל נמצאים 101 ק"מ מקהיר ו 35 ק"מ מדמשק. הפסקת האש נקבעה רק מפני שהמעצמות (רוסיה וארה"ב) דרשו מצה"ל לא לכבוש את קהיר ואת דמשק. כאמור, הניצחון הזה עלה לנו בהרוגים ופצועים רבים.

גיחות הטייס

במלחמה זו הייתי טייס קרב במטוס מירז'. בבוקר יום הכיפורים ביצעתי גיחת צילום במצרים בגובה רב של 70,000 רגל. בצילומים ראו כי צבא מצרים מוכן לקרב. באותו יום גם הוזנקתי על מנת להפיל מטוסי קרב מצריים, אבל ברגע האחרון עלה בי חשד שאין מדובר במטוסי אויב ואכן התברר לי כי אלה מטוסים שלנו, שמחתי והייתה לי אנחת רווחה כשלא היפלנו אותם. ביום השלישי למלחמה בתאיך 08/10/73 זינקתי משדה התעופה "רפידים" בסיני בעוד מטוסי אויב מצריים תוקפים את המסלול בפצצות. באותו רגע היה לי ברור שאפיל אותם ויהי מה. כל ארבעת המטוסים המצריים שתקפו הופלו, אחד מהם על ידי.

בתאריך 13/10/73, פיטרלתי בשמי הגליל העליון והוכנסתי לקרב אווירי מול מטוסי אויב סורים. היה ברור לי כי מכניסים אותנו לאזור בו היו טילים נגד מטוסים וכשהחשד שלי גבר הורתי לבן הזוג שלי במבנה להתחיל בתמרונים חריפים של פניות בג'י גבוה ואכן מעל סוריה נורו עלינו טילים שעברו קרוב אלי, אך חמקנו מהם. כעבור זמן לא ארוך הוכנס טייס אחר לאותו מקום בו היו טילים ואחד הטילים פגע בו והוא הופל ונפל בשבי. שם הטייס אבי לניר ז"ל שנרצח ע"י הסורים בשבי בכלא הסורי. אבי היה מפקד הטייסת שלנו והיה ידיד טוב שלי.

ביום 20/10/73, יומיים לפני הפסקת האש הוזנקתי לתוך מצריים על מנת להפיל מטוסי אויב שהמריאו בדרך לתקוף את כוחות הקרקע שלנו במצרים. בדרך ליירוט נפגע המטוס שלי מאש נ"מ ונאלצתי לנטוש את המטוס באזור בו היה צבא מצרי של הארמיה השלישית. במהלך הנטישה נפצעתי ולשמחתי מסוק שלנו חילץ אותי בטרם הגיעו אלי המצרים על מנת לשבות אותי. הועברתי במסוק לבית חולים שדה ברפידים ומשם הוטסתי צפונה לנתב"ג ומשם באמבולנס לבית החולים תל השומר".

לאחר תקופת אשפוז ושיקום סבא חזר לטוס על מטוסי הרקולס בחיל האוויר, היה סגן מפקד הטייסת ובהמשך השתחרר והמשיך לטוס במילואים עוד שנים רבות. בטייסת ההרקולסים היה שותף למבצעים רבים והחשובים בהם היו מבצע משה להעלאת יהודי אתיופיה מסודן ומבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה מאדיס אבבה.

הזוית האישית

יונתן כץ: נהניתי מאד לראיין את סבא שלי לשמוע על ילדותו, בגרותו והשירות הצבאי המפואר שלו.