מאגר סיפורי מורשת

שמי אורה גל-עד. אני באה ממשפחה צברית – ישראלית והמוצא שלנו מתימן.

גדלתי בשכונת נחלאות בירושלים ולמדתי בבית הספר היסודי על שם "מנחם אוסישקין" מכיתה א' עד כיתה ח', כשמר מיכאל בן חנן היה המנהל. בסיום בית הספר המנהל המליץ למספר תלמידים טובים להירשם לתיכון "גימנסיה רחביה", אבל לא קיבלו אותנו. לא בגלל הישגינו בלימודים, אלא בגלל המוצא והמעמד הסוציו-אקנומי הנמוך. מר מיכאל בן חנן כעס ונעלב מאוד בתקרית זאת ולכן הוא התפטר מתפקידו.

מאורע זה השפיע עליי מאוד ומלווה אותי בחיי היום יום וגם בעבודתי כמחנכת במשרד החינוך (הייתי גננת במשך 32 שנה). בדעותיי החברתיות בחיים תמיד הייתי נגד גזענות, ויותר מכך – תמיד התפארתי במוצאי ובמשפחתי – כי גדלנו לערכים טובים והם הם שעיצבו את אישיותי.

בעבודתי – תמיד הייתי רגישה מאוד לילדים מעדות המזרח והשקעתי רבות בחיזוק הדימוי העצמי שלהם והביטחון העצמי, בידע ואינפורמציה, וכמובן בערכים. אף פעם לא התביישתי או הסתרתי את מוצאי וכך גם חינכתי את ילדיי, שגדלו כבר והתחתנו והקימו בית לתפארת בישראל, והיום הם במשרות מכובדות מאוד.

לצערנו, גם היום אנו נחשפים לגילויי גזענות, כדוגמת היחס אל עולי אתיופיה.

הזוית האישית

ליאב: נהניתי לגלות דברים נוספים על סבתא ולבלות איתה יותר זמן איכות.

סבתא אורה: נהניתי מכל רגע שזכיתי בו לבלות עם נכדי המקסים בזכות התכנית הזאת.