מאגר סיפורי מורשת

ינון זוהר מביא את סיפורו של סבו, חנוך זיו מקיבוץ גלעד.

חנוך נולד בדנמרק בכפר אוסהוי, בן בכור לחיים וארנה זפ. שם לידתו הוא חנוך אקסל זפ, חנוך נולד בשנת 1943 בזמן מלחמת העולם השנייה והשואה. סבו וסבתו היו בברלין הובלו למחנה ריכוז בשואה. סבו מצד אמו של חנוך היה ראש  משרד הבריאות בברלין.

הבריחה מדנמרק לשוודיה

שניים עשר יום לאחר לידתו בכפר אוסהוי שבדנמרק, הועברו חנוך התינוק והוריו בהפלגה, בסירות דייגים לשוודיה. איכרים דנים טובים, הסתירו יהודים אצלם בבית והבריחו אותם בסתר לשוודיה ובדרך זו הוריו החליטו לברוח. בעת ההפלגה לשוודיה, חשדו המסיעים שסייעו בהברחתם, שהנאצים מפטרלים באיזור. ליתר ביטחון הם נתנו לאימו של חנוך, בקבוקון עם רעל, למקרה שהתינוך חנוך יבכה, יצרח ויגלה את מיקומם והם עלולים להתפס ע"י הנאצים. לבסוף לאחר שלושה ימי הפלגה הם הגיעו לשוודיה ולמזלם, ללא פגישה עם הסיירים הנאצים שפיטרלו בדרך.

כאשר משפחתו של חנוך הגיעה לשוודיה, ניציגים יהודים מטעם המדינה עזרו להם ותמכו בהסתגלותם למקום החדש. הם הכשירו ולימדו אותם את עבודות החקלאות והבנייה. שלוש שנים חיו בשוודיה. בשנת 1944 נולד לחנוך אח  בשם דוד. המשפחה גרה בשוודיה, מחודש ספטמבר של שנת 1943 עד חודש אפריל 1946.

העלייה לישראל – החיים בקיבוץ גלעד

משפחתו של סבי, חנוך עלתה לישראל בחודש אפריל 1946, ההורים עם שני הבנים חנוך ודוד. כאשר היגיעה המשפחה לישראל, שלחו אותם, הישר לקיבוץ גַּלְעֵד. קיבוץ גלעד הוקם בשנת 1945. שמו המקורי של המקום היה אֶבֶן יִצְחָק, על שמו של יצחק אוכברג, הנדבן היהודי מדרום אפריקה שבתרומתו נקנו אדמות הקיבוצים גלעד ודליה, אך חברי הקיבוץ העדיפו את השם "גל עד" על שם חברי תנועת הבונים אשר נספו במלחמת העולם השנייה. בשנת 1946 קלט הקיבוץ קבוצה של ילדים מהולנד, שהציל חסיד אומות העולם יופ וסטרויל". (ויקיפדיה).

המשפחה השתלבה בחיי הקיבוץ. סבי, חנוך היגיע לקיבוץ גלעד בגיל שלש, כבר מגיל צעיר החל לעבוד ולעזור בעבודות המשק. החל בסיקול אבנים בשטחים שהיו מיועדים לבניית האוהלים ובשטחים שהיו מיועדים לחקלאות. כאשר היה בן 16 התעסק בקידוחי מים באזור גלעד והסביבה.

חנוך בתמונה כיתתית בגיל 11

חנוך סיים את לימודיו בבית הספר היסודי כתות א' – ח' ובמקביל גם עבד במשק. כשלמד בבית הספר התיכון, בגיל 17, התחיל לעבוד בחקלאות, בענף הפלחה של קיבוץ גלעד.

חנוך בגיל 12 עם צוות נוער החקלאות של הקיבוץ

בתאריך 5.11.1961, התגייס לצבא בגיל 18, שם היה מפעיל ציוד מכני-הנדסי לפריצת דרכים והקמת יישובים. הוא שירת שלוש שנים עדלשיחרורו בשנת 1964. לאחר שהשתחרר מהצבא המשיך לעסוק בתחום שבו התמקצע, הוא עבד בשיטוח יישובים ערבים שמהם ברחו התושבים. הוא חזר לקיבוץ גלעד והמשיך לעבוד בחקלאות. את אשתו חנה, סבתא שלי, פגש סבא חנוך בקיבוץ בשנת 1968, הם התחתנו בשנת 1970.

במהלך השנים התנסה סבא חנוך בעבודות נוספות: הוא היה כעשר שנים נהג אמבולנס בקיבוץ ובסביבה. במהלך כ- 20 שנה היה אחראי על המכוניות בקיבוץ גלעד ונהג אוטובוס במועצה אזורית מגידו, אולם האהבה לחקלאות נשארה לאורך כל השנים. הוא המשיך לעסוק בתחום החקלאות והתמקצע בתחום. הוא התמנה לאחראי על החקלאות בקיבוץ גלעד. בשנת 1995, טס לתילאנד כמומחה לבחירת זני תירס וגידולם כדי להביאם לארץ ישראל. לאחר שחזר לארץ, המשיך לעסוק בתוצרת החקלאית: פירות וירקות ליישובים רבים ברחבי הארץ.

לסבא חנוך וסבתא לאה חמישה ילדים: יעל, רועי, ענבל, אוהד, וליטל. מילדיהם יש להם 17 נכדים. סבא חנוך אוהב לרכוב על אופניים למרחקים ארוכים, ולהיות עם הנכדים.

סגירת מעגל – ביקור בכפר אוסהוי בדנמרק

לאחר כשלושה עשורים חזר חנוך עם אשתו חנה לבית הוריו בכפר אוסהוי ומצא כתובות ישנים של משפחתו ובנוסף את שם משפחתו עדיין חרות על קיר הבית.

הזוית האישית

ינון זוהר: נהנתי מאוד לתעד את סיפורו של סבי, חנוך, בתכנית הקשר הרב דורי במסגרת המעורבות החברתית. המפגשים, ההקשבה לסיפורו והתיעוד תרמו להידוק הקשר שלנו. למדתי על אודותיו פרטים ודברים חדשים שלא ידעתי, תודה לסבא חנוך ואני מאחל לו בריאות טובה ונחת.

סיפור זה תועד במסגרת יוזמת המעורבות החברתית – "דורות", בשיתוף מינהל חברה ונוער ותכנית הקשר הרב דורי.