מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הבריחה לארץ ישראל

איה וסבתא עדה
סבתא עדה בילדותה
סיפור הבריחה של הוריי מרומניה לישראל, באוניית מעפילים

אני עדה רשף, נולדתי בשנת 1955, בעיר חיפה.

הוריי, יהודית ופרץ מעייני, עלו לארץ מרומניה, בשנת 1939.  סיפור עליתם לארץ סופר לי ולאחי עוד בהיותינו ילדים קטנים ותמיד החסיר לנו פעימה בלב.

יהודית ופרץ הכירו בתונעת "השומר הצעיר" ברומניה. פרץ היה "העיתונאי" של השומר הצעיר, בעל כישרון הכתיבה, יהודית התאהבה בו מיד.  הם חלמו לעלות ביחד לארץ ישראל.

לימים פרץ נאלץ להתגייס לצבא האדום (הרוסי). והנה הגיע היום שקבוצת ההכשרה של השומר הצעיר קיבלה אות. עליהם היה להתייצב במקום מסוים בשעה יעודה, כדי לעלות לאנית מעפילים שתביא אותם לארץ.

אבל איך תודיע יהודית לאהובה שבצבא האדום על מקום המפגש? ואם יתפסו אותו בורח מהצבא הוא עלול לקבל עונש מוות! בדרך לא דרך יהודית הצליחה להעביר לאהובה את מקום המפגש. לא היה לה מושג אם יצליח לברוח …

ואכן, פרץ הצליח להגיע לאניית המעפילים, שלקחה אותם לארץ ישראל. הבריטים חיכו להם בנמל חיפה והעבירו אותם למחנה מעפילים בעתלית, למזלם הם שוחררו אחרי מספר שבועות ופוזרו לקיבוצי שומר הצעיר בארץ.

לימים פרץ ויהודית השתלבו בארץ, הקימו בית בקרית חיים וגידלו באהבה את שני ילדיהם.

בזמן מלחמת העולם השנייה יהודית ופרץ דאגו ביותר לבני משפחתם, שנישארו על אדמת אירופה הבוערת. הם חיכו לכל ידיעה מהמשפחה בדאגה רבה. אחרי המלחמה התברר שחלק מהמשפחה ברח לרוסיה וניצל. אבל ההורים הבוגרים והאחיות נשארו על אדמת רומניה ובזמן המלחמה הם נלקחו למחנה עבודה ולא שרדו שם.

בהיותי ילדה אימי יהודית הייתה מזכירה לנו שוב ושוב שלא לשווא אנחנו פה במדינת ישראל והייתה כועסת על בני משפחה שעזבו את המדינה לחו"ל כדי לשפר את מצבם הכלכלי.

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.

מילון

הצבא האדום
הצבא הרוסי

ציטוטים

”באנו לארץ, עזבנו את המשפחה מרצון לבנות פה מדינה ליהודים ואתם חייבים להמשיך את דרכנו.“

הקשר הרב דורי