מאגר סיפורי מורשת

אני ברוריה, סבתא של נועם, ואני נולדתי ברומניה.

אני כילדה קטנה

היתה לי ילדות יפה. עליתי לישראל בשנת 1957 כשהייתי בת 12. מאז אני גרה בעכו. את עיקר סיפורי ארצה לספר על חפץ שקרוב ללבי. החפץ הוא למעשה פסל קטן שהגיע מהודו והוא הגיע דרך סבתא רבתא שלי. הוא שכן אצל סבתא שלי, הוא נמצא אצלנו כבר 200 שנה והפסל נמצא אצלי כבר 16 שנה! למעשה הוא פסל לא גדול של בודהה הודי העשוי ברונזה ומשמש לנוי.

זו למעשה אחת המזכרות הבודדות מבית סבתא רבתא שלי והוא חשוב לי. בפועל זה אליל שההודים מתפללים אליו, אבל אצלנו זו בעיקר מזכרת מאחד הטיולים שסבתא רבתא שלי עשתה. הוא חשוב לי כי כבר מילדותי אהבתי, אותו ואהבתי לשמוע את הסיפורים על סבתא רבתא שלי, כך שהחפץ מעלה המון זיכרונות ילדות טובים.

פסל הבודהה מבית סבתא רבא

הזוית האישית

סבתא ברוריה: מודה שהגעתי ללא התלהבות ונרתעתי מהטכנולוגיה אבל המפגשים היו מרתקים ומרגשים.

הנכדה נועם: כיף לי שסבתא שלי באה ומבלה איתי.