מאגר סיפורי מורשת

הסיפור שלי מתחיל בשירות הצבאי

בהגיע זמן הגיוס לצה"ל בתאריך-7.11.1963 התגייסתי לנחל המוצנח ולאחר מספר קורסים עברתי לצנחנים. ביום שחרורי מצה"ל פרצה מלחמת ששת הימים. לחמתי בירושלים בגבעת התחמושת. לאחר מכן יצאתי לקורס קצינים. במלחמת ההתשה הייתי בתעלת סואץ. במלחמת יום הכיפורים צלחתי עם הגדוד בסירות את התעלה והינו לגדוד הראשון בארץ גושן. לאחר המלחמה התגייסתי למשמר הגבול והייתי קצין הביטחון של הישוב והסביבה.

אמציה

עם תום שירותי הצבאי חיפשנו (אני ורעיתי) מקום לגור והפנו אותנו למספר ישובים לבחירה ובחרנו בישוב אמציה. באמציה עסקתי במכונאות טרקטורים עד היום ובמקביל גם בגידולי שדה.

אֲמַצְיָה "הוא מושב ישראלי דתי-חילוני הממוקם בחבל לכיש במועצה אזורית לכיש. היישוב משתייך לתנועת משקי חרות בית"ר. היישוב הוקם בשנת 1955 על אדמות הכפר הערבי אל-דווימה, שנכבש במלחמת העצמאות על ידי גדוד 89 של חטיבה 8, והוא נקרא על שם אמציה בן יואש שהיה מלך יהודה ושלפי המקרא נהרג באזור חבל לכיש. בעבר היה היישוב מושב שיתופי אך עם הזמן הוא עבר הפרטה ואיבד מאופיו הסוציאליסטי". (ויקיפדיה).

ספורט

מיום שאני זוכר את עצמי עסקתי בספורט. הייתי בנבחרת האתלטיקה של הישוב בית דגן, ויצאנו לתחרויות אזוריות וארציות. כשהתחלתי ללמוד בתיכון בת"א התחלתי ללמוד ג'ודו, והגעתי לחגורה שחורה וייצגתי את ישראל במכביה החמישית. בשנת 1967 עברתי לקרטה גם בזה הגעתי לחגורה שחורה דן 2. במקביל התחלתי לרוץ מרתון, התוצאה הטובה ביותר שהייתה לי  2:45:00. כיום אני רוכב על אופניי הרים ומתאמן בחדר כושר להנאתי.

מפגש חברי ילדות

לאחר כ-40 שנה לקחנו על עצמנו, מספר חברים, לאתר את כל ילדי השכבה בבית הספר 'דוד רמז' בבית דגן. לבסוף איתרנו את כולם. כיום, כל החברים שבשכבה נפגשים כל כמה חודשים. המפגשים מרגשים כל פעם מחדש ומעלים זיכרונות. כאילו לא נפרדנו מעולם, אנחנו מדברים בטלפון לפחות פעם בשבוע!

הזוית האישית

במפגשי התכנית התבקשנו להציג חפצים חשובים לנו בעלי ערך משמעותי. בחרתי בשני חפצים משמעותיים עבורי:

המצלמה: את המצלמה קיבלתי במתנה בבר מצווה וצילמתי באמצעותה גם בשירותי הצבאי. למצלמה יש פילים המספיקים רק לשמונה תמונות.

כנפי הצניחה: בקורס הצניחה לא יצאתי עם הפלוגה, כי אני הייתי בחוסר משקל, במקום זאת יצאתי לבית הבראה לעלות במשקל וכן עליתי 3 ק"ג. את הקורס עברתי בשלב מאוחר יותר.