מאגר סיפורי מורשת

שמו המלא של סבא: אלכסנדר זישא אנמוט. הוא נקרא על שמו של סבי סבו דור שישי אחורה. שמו חקוק על קיר בית הכנסת בעיר לאנצוט בפולין.

אלכס נולד בבית יולדות ברחובות בראש חודש אייר, 7.5.1951.

סבא גדל בזרנוגה, שכיום נקראת קריית משה. סבא היה ילד מאוד שובב ומספרים עליו שבגיל שבעה חודשים החל ללכת ולכן נאלצו לקשור לו את הרגליים בכל מקום שהוריו היו. מספרים על סבא שבגיל שנתיים הוא יצא בריצה מהבית ונפל לבאר מים והילד של השכנים הצליח להציל אותו. סבא אלכס גדל בצריף שבחצר שלו היו תרנגולות ועיזים ותמיד היה אצלם בבית ביצים וחלב. כשאלכס היה בן חמש עברו הוריו לרחובות לרחוב לווין אפשטיין בית ההורים עד היום.

אלכס למד בבית ספר תחכמוני והיה ילד ג'ינג'י פעלתן והמורים לא ליקקו ממנו דבש, כי הוא היה תעלולן, לדוגמא: פעם אחת הוא רצה להפסיק את מהלך השיעור ולכן הוא זרק ביצה, שהדיפה ריח צחנה וכולם נאלצו כולל המורה, לצאת מהכיתה. היה לו מקום קבוע בכיתה, במושב האחרון ליד החלון כדי לצפות בעוברים והשבים בחצר בית הספר.

כשאלכס היה בכיתה ח', הוא שיחק כדורסל בחדר בית הספר ונפל ונפצע מאוד קשה ברגל, ולאחר מכן, הוא עבר ניתוח קשה ונאלץ להישאר בבית במשך כמעט שנה. למרות הפציעה כאשר החלים, הוא בכל זאת השתתף בכל הפעילויות אקסטרים וטיולים. כשהיה בקורס קצינים בצבא הוא נאלץ לזחול על הברך הפצועה ואף אחד מהמפקדים לא שם לב מכיוון שהוא בכל זאת הצליח.

כשאלכס היה בתיכון הוא השתתף בגדנ"ע אוויר. הוא הרכיב טיסנים והטיס אותם. הוא חלם להגיע לקורס טיס אבל נשר בגיבוש בעקבות עודף משקל. אלכס התגייס לצבא והוא היה בחיל ההנדסה והגיע לתפקיד פיקודי, הייתה לו דרגה של רב סרן והיה מ"פ בהנדסה. רוב שנות בגרותו שירת במילואים ותמיד הרגיש שהוא חלק מתקומת עם ישראל ,עקב היותו דור שני לניצולי שואה[ בן ונכד לניצולים].סבא אלכס היה סטודנט לכלכלה ומנהל עסקים בבר אילן.

אלכס התחתן עם סבתא פנינה, ונולדו להם 3 ילדים מיכל [אמא שלי], ליאור ועמית.

כשאמא שלי מיכל הייתה בתיכון ונסעה במשלחת נוער לפולין. כשהגיעו לעיר לאנצוט שזאת עיר הולדותו של סבא של אלכס ועד שישה דורות אחורה. הם הלכו לבית כנסת עתיק שבתוכו היה חקוק על הקיר שמו של סבא רבא שלה אלכסנדר זישא אנמוט, שזהו גם שמו של סבא אלכס. כשאמי חזרה לארץ היא הראתה לאלכס את התמונות שצולמו מתוך בית הכנסת וסבא היה אחוז התרגשות.

סבא תמיד הדגיש שהשם אנמוט הוא מאוד ייחודי ויש מעט מאוד משפחות בעולם ששמן אנמוט, וכולם קשורים אחד לשני.

במהלך השנים סבא אלכס ניהל בית מלאכה שהיה קשור לעסקי בנייה.

סבא אלכס היה כיפי ומצחיק. יש לי ולאחיי המון חוויות משותפות עם סבא, למשל כל שבוע נהגנו לנסוע לים, סבא היה מלווה אותנו לגן ולבית ספר.

בערוב ימיו סבא חלה ומצבו הבריאותי הידרדר, הוא הפסיק לעבוד וטיפל בעצמו. לשמחתי הרבה, בשנים האחרונות, עברנו לגור בשכנות לידו וליד סבתא. בסופו של דבר הוא נאלץ לעבור לגור במרכז סיעודי, בנווה עמית ואנו באנו לבקרו פעמים רבות.

בסופו של דבר המחלה ניצחה אותו והוא נפטר בכ"ה בניסן התשע"ז.

בחרנו את השם "האיש והאגדה", מכיוון שסבא סירב לספר לנו הרבה על עצמו מתוך חשש שנחקה אותו בתעלוליו וגם הוא לא רצה להרחיב על תפקידו בצבא.

הזוית האישית

היה לנו מאוד כייף ביחד והתחברנו יותר מקודם, למרות שהיינו מחוברים.