מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבתא רות רגב מספרת לנועה

אני וסבתי בבית הספר במפגש הראשון.
סבתי בחצר הבית בשלג החד פעמי בשנת 1950
השפעת החיים בכפר עליי ועל משפחתי

שמי רות מפני שנולדתי בסמיכות לחג השבועות ואני נקראת על שם מגילת רות שקוראים בחג זה. שם המשפחה המקורי שלי היה גנזלר הוא שונה כאשר נישאתי לבעלי השם משפחה הנוכחי שלי הוא רגב.

נולדתי בחיפה בבית חולים מולדת בתאריך הלועזי ה- 3.6.1946 ובתאריך העברי ד' בסיוון תש"ו, התאריך העברי של חג השבועות הוא ו' בסיוון ולפי כך נבחר שמי.

בילדותי הייתי משחקת עם ילדי השכונה במשחקים רבים למשל: חנות – לקחנו את האצטרובלים של האורנים שהיו בחצר הבית ושמנו אותם בקופסאות נעליים ריקות ומכרנו וקנינו בעזרתם. האירוע שזכור לי מילדות ועד בגרות הוא שהייתי רוכבת עם חברות על אופניים מכפר ביאליק לחוף הים בקרית חיים. אירוע נוסף שזכור לי מגיל ההתבגרות כשהכפר סידר לנו מועדון בו עשינו מסיבות עם תקליטים ושולחן פינג פונג זה היה משהו מיוחד בתקופה זו.

הצבא הוא חלק שזכור לי היטב בחיי.

בצבא שירתתי כמורה חיילת "בביעור הבערות" בקריית שמונה. לימדנו בבתיהן של נשים מבוגרות בעלות משפחה שלא ידעו קרוא וכתוב ונוצרו קשרים חמים בינינו. אירוע נוסף שזכור לי מהצבא כאשר ביקרנו כמורות חיילות בקונטרה שבסוריה אחרי מלחמת ששת הימים ונפגשנו שם עם חיילים קרביים.

עיסוקי כאישה לפני יציאתי לגמלאות היה מורה. במשך 35 שנים עבדתי בבית הספר היסודי "צור שלום" שבקריית ביאליק שם קלטנו עליות מגרוזיה, רוסיה, אתיופיה, מרוקו ועוד.

עיסוקיי כיום (כגמלאית) עזרה לילדיי ונכדיי למשל יום אחד בשבוע אני נוסעת לבקר ולעזור למשפחה של בתי ברמת השרון.

בשאר הימים אני עוזרת לפי הצורך לשאר הילדים ומשפחותיהם הגרים בסביבתי. יש לי ימים קבועים בשבוע בהם אני נמצאת במועדון של גמלאים במועצה האזורית של זבולון. שם אני בחדר כושר ומאזינה להרצאות בתחומים שונים.

אנו גרים בכפר ביאליק בו לכל אחד יש חצר גדולה שאותה אני מטפחת ביום יום. משפחתי כוללת אותי ואת בעלי, בן ושתי בנות עם ילדים. יש לי שישה נכדים יקרים וחשובים לליבי אותם אני משתדלת לבקר לפחות פעם אחת בשבוע והם מבקרים אותנו לרוב בשבתות, חגים וימי הולדת. כמובן שאני נרתמת לעזרתם בלימודים לפי בקשותיהם ואני שמחה להכין להם מאכלים ומטעמים לפי בקשותיהם.

לי ולנכדתי נועה יש קשר מיוחד כאשר אנחנו אוהבות לפתור תשבצים, להכין מאכלים ועוגות ולדבר יחדיו.

הזוית האישית

סבתא רות רגב: אני מסכמת את השתתפותי בתכנית ואת התהליך כחוויה ייחודית, מאתגרת ומסקרנת, שממנה קיבלתי מידע מנקודות מבט של אנשים שונים על הרקע, העבר וכיצד הושפעו חייהם משינויים וקשיים שעברו בחייהם ואיך התמודדו איתם. המפגשים השפיעו על הקשר שלנו בכך שהעמקנו בנושאים שלא עסקנו בהם ולמדנו על האופי והעבר שלי ושל נכדתי, לדוגמה: נכדתי לא ידעה על חלק מתקופות חיי כמו: שירותי הצבאי, חיי הבגרות בכפר ועוד. הכי אהבתי במפגשים את הציפייה, הסקרנות והרעיונות המיוחדים והנפלאים. על מנת לשפר את התהליך הייתי נותנת הזדמנות ליותר אנשים לדבר ולהביע את דעתם. החוויה הייתה כל כך מעניינת ומסקרנת שאזכור את כולה.

נועה: אני מסכמת את התכנית הזאת כחוויה נפלאה ומרגשת, שלמדתי ממנה הרבה על סבתי ועל חייה. הקשר שלי ושל סבתי היה קשר חזק ומרגש גם לפני התהליך והמפגשים ואחריו הוא רק התחזק והתעמק. אהבתי מאוד במפגשים את המפגש הראשון כי לכל אחד היה את הבמה שלו לדבר ולספר בנוסף לכך זה היה בחוץ תוך כדי משחק מהנה וכיפי. לא הייתי משנה במפגשים שום דבר מכיוון שהמפגשים היו מהנים ומיוחדים. אני אזכור כל פעילות ומפגש מהתכנית המרגשת הזאת.

מילון

קוניטרה
הייתה עיר ברמת הגולן, סמוך לקו הפסקת באש בין ישראל לסוריה

ציטוטים

”"התרגשתי מאוד כאשר נכנסתי יחד עם חברותיי בשער של קונטרה זה היה משהו מיוחד".“

הקשר הרב דורי