האב שלא היה אבי
תקומה בארץ לאחר השואה
נולדתי בפולין, שנים רבות ההורים שלי רצו לעלות לארץ, אך הם
לא קיבלו אישורי עליה
ונשארנו לגור בפולין . לאחר שאבי נפטר אמי הצליחה להשיג שלושה אישורי עליה ,
כיוון שאבי כבר לא היה בין החיים, ארזנו אני ואימי כמה דברים ומיד פנינו לעלות לארץ
ישראל .
בהתחלה עלינו על רכבת שנסעה לכיוון וארשה, משם עלינו על רכבת שלקחה אותנו
לנאפולי ובנאפולי עלינו על האונייה "נגבה" ששטה לחיפה . המקום הראשון שבו נקלטנו
בארץ היה מחנה העולים-"שער העליה", שם שהיינו כשנה.
בתקופה זו , נהגו לפרסם את שמות האנשים שהגיעו לארץ,כדי שאנשים
אשר לא ידעו
מה ארע ליקיריהם בזמן השואה, יוכלו לבדוק אם מישהו ממשפחתם נשאר בחיים לאחר
האסון הגדול .
כאשר ירדנו אמי ואני מהאונייה, קראו לנו להגיע למשרדים ושאלו את אמי
שוב ושוב לשם
הפרטי שלה, שם משפחתה ושמי ושם בעלה (אשר כאמור נפטר לפני מספר
חודשים ).
לאחר מכן הודיעו לה שבעלה מחכה ושמו כשם אבי. האיש נכנס לחדר הסתכל על
אמי ,
הסתכל עלי וכאשר ראה שאני לא בגיל של ביתו, אמר שהוא מצטער ושהוא אינו אבי
ושאימי אינה אשתו שאותה הוא מחפש .
החיים והקליטה בארץ היו קשים, בשער העלייה קיבלנו צריף
למגורים, אך לא היינו המשפחה
היחידה בצריף זה. בצריף שהיה בו רק חדר אחד התגוררנו 4 משפחות . ההפרדה בין
משפחה אחת לשנייה
הייתה רק שמיכה התלויה על חבל. בחדר זה לא היו שירותים ופינת
מטבח. השירותים והמטבח היו מחוץ
לצריף ושימשו מספר גדול של משפחות.
בזמן שהותי במעברה פרץ מבצע סיני והאונייה
"איברהים אל אוול" הפציצה את חיפה,
מכיוון שלא היו לנו מקלטים וגם לא
מבנים בנויים מאבן, הנחו אותנו לשכב מתחת למיטות,
וכך נאלצנו בכל פעם, להסתתר ולהצטופף מתחת למיטות . אין ספרק שזאת הייתה תקופה
קשה ומלאת אתגרים, אך הגשמנו חלום ועלינו לארצינו לאחר שנים רבות של המתנה .
מילון
"שער עלייה"מחנה עולים שהוקם ליד חיפה, בכדי לקלוט את העולים לארץ, תנאי החיים במחנה היו קשים מאדלא הייתה פרטיות, הייתה צפיפות רבה ותנאי תברואה ירודים. .
ציטוטים
”אלמלא עליתי לארץ, סיפור חיי היה שונה, עזבתי את המוכר והסתגלתי למציאות חיים שונה לגמרי “