מאגר סיפורי מורשת

שמי דן פייגל, אני משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי ומספר להדר את סיפור עלייתנו לארץ. נולדתי בשנת 1935 בעיר פראג שבצ'כיה. עלינו לארץ בשנת 1939. עליתי לארץ בערך בגיל ארבע, רק עם אבא ואמא שלי.

האחות של אבא שלי, פיק, עלתה ארצה מספר חודשים לפנינו. יתר בני המשפחה, כולל סבתי מצד אבא, סבי מצד אמא והאח והאחות של אמא נשארו בצ'כיה ונרצחו על-ידי הנאצים.

עלינו לארץ ברכבת מפראג שבצ'כיה לגנואה באיטליה ומשם המשכנו בהפלגה באנייה בשם "אספריה" לחיפה. עלייתנו לארץ לוותה בהרגשה שהצלחנו להינצל. אני ומשפחתי הרגשנו שניצלנו ברגע האחרון מהנאצים ויחד ים זאת היינו כואבים, עצובים ואבלים, כי רוב בני המשפחה שנשארו בצ'כיה, נרצחו בזמן המלחמה ולא הספיקו לברוח בזמן.

אחרי שעלינו לארץ, גרנו בתל אביב, בשדרות קרן קיימת מספר 87 (היום שדרות בן-גוריון). זו הייתה דירת שני חדרים. אנחנו גרנו בחדר אחד ובחדר השני שבדירה גרה משפחה אחרת.

לפני שעלינו לארץ בצ'כיה, אבי היה רופא במקצועו, אבל האנגלים ששלטו אז בארץ לא נתנו לו רשיון לעסוק במקצועו, רק כעבור ארבע שנים הם נתנו לו רשיון לעסוק ברפואה.

בתקופה זו, לפני ש נתנו לאבי את הרשיון לעסוק ברפואה, הוא פתח, בינתיים, חנות לשוקולד וקפה טחון טרי. בשנת 1943, קיבל את הרשיון לעסוק ברפואה והחל לעבוד כרופא ילדים. אמא  שעבדה יחד עם אבא בחנות השוקולד והקפה, המשיכה לעבוד בחנות עוד תקופה אולם בהמשך לא עבדה.

הזוית האישית

הדר פלג, בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם דן פייגל.