מאגר סיפורי מורשת

סיפור העלייה שלנו מאוד מרגש. ההחלטה היא לא פשוטה לבן אדם מבוגר שיש עליו אחריות על ילדיו הבוגרים. עלינו מטורקמניה שלא היו שם הרבה יהודים ורובם ברחו בשנת 1940 לרומניה. היינו משפחה ראשונה בין כולם שהגישה מסמכים למשרד הפנים, מרגע הגשת המסמכים נתקלנו בקשיים.

כאשר הכל היה מוכן, בהעברת הגבול במוסקבה התברר שהתמונות לא תקינות ואפילו שכל הכבודה כבר הייתה במטוס נשארנו לכמה ימים במוסקבה. נשארנו ללא כסף כלל כדי לסדר את כל התמונות. רק מי שעבר את זה יכול להבין מה זה להיות ללא כסף עם ילדים קטנים בעיר זרה.

חזרנו עם המשפחה של בעלי, אנשים שגרנו בדירתם במהלך כמעט חודש, אנשים זרים, אך הם מאוד עזרו לנו כדי שלא נכנס לדיכאון ונוכל לסיים את כל התהליך. הם דאגו לנו אפילו לבילויים עם הילדים שלא ירגישו אכזבה ואשמה. בילינו בעיר המעניינת והסברנו להם שהכל נעשה עבורם. לאחר שהדברים הסתדרו, הגיע יום הטיסה, עלינו למטוס והגענו למחנה בהונגריה.

זה היה מאוד מוזר שהחיילים עם הנשק שומרים עלינו. אז התחלנו להבין מה זה ארץ ישראל ואת החשיבות של השקט והביטחון שלנו. כעבור בערך יום עלינו למטוס לישראל. התחילו להציף אותי רגשות. אחי כבר גר בגרמניה, אבי עדיין נשאר בביתו, איך ומתי נוכל להיפגש? ואם בכלל. בכיתי המון.

הגענו לארץ ישראל ומהיום הראשון בארץ כאשר התחלנו את כל הסידורים, סוכנות וכו'. הרגשנו שאנחנו בבית ואם נמשיך לבכות זה לא יוביל אותנו ולא יקדם אותנו ואף ההתחלה תהיה קשה יותר. ברגעים אילו הבנו ויישמנו את הפתגם : "דלת אחת נסגרת ודלת אחרת נפתחת". החלטנו לפתוח את ה"דלת" להתחלה חדשה ולחיים טובים. מחשבה חיובית מובילה את האדם לכיוון הנכון.

בנותיי נכנסו לשגרה של קייטנות ואנחנו התחלנו ללמוד עברית באולפן. בערבים ישבנו ותרגלנו את שלמדנו, איך לבטא מילים איך לבנות משפטים וכו'. אחר כמה זמן הרגשנו שאנו כבר יכולים לתקשר מעט, התחלנו להבין את השפה ואף ידענו לומר כמה משפטים.

זה הרגע שהבנו שהגיע זמן להתחיל לחפש עבודה. אנחנו אנשים עם השכלה של תואר שני, עבדנו בכל מיני עבודות כדי להביא מעט פרנסה ולפנק את בנותינו שלא ירגישו במחסור ובקושי. באותה תקופה כולנו היינו באותו מצב רופאים, מהנדסים. עברו שנים והזמן עשה את שלו. בנותיי גדלו, למדו, שרתו בצבא ושוב למדו והתחתנו. היום אנחנו כבר סבתא וסבא והגענו לתקופה של הנאה עם הנכדות.

הזוית האישית

סבתא לודמילה: התרגשתי מאוד לספר את סיפור עלייתנו לארץ ישראל לנכדתי שחר.

הנכדה שחר: נהניתי מאוד עם סבתא בתכנית, למדתי הרבה על העלייה שלהם לארץ ישראל.