מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

דורות של חשמלאים

סבא יגאל, רחל, נהוראי ותום
סבא יגאל באתרי בנייה
ציונות וחשאיות: מאלכסנדריה לישראל ובחירת המקצוע לחיים

סבא שלי, יגאל, נולד בטבריה בשנת 1953 בבית החולים הסקוטי (היום עומד במקום בית מלון ומוזיאון), והתגורר במעברה עד גיל שנה.

סבתא ברטה וסבא יצחק ז"ל (הוריו של סבי) הכירו בתנועה הציונית באלכסנדריה, כשהתנועה הציונית הייתה לגמרי מוכרת וגלויה. באותן שנים סבתא ברטה עבדה עם אביה בחנות נעליים שייצר בעצמו לפי הזמנה, ולסבא יצחק הייתה חנות למוצרי חשמל ותיקון. בשעות הפנאי עסק סבא בפעילות חשאית שאליה גוייס יחד עם דוד אלפרד. הם פעלו באותה רשת שבה פעל אלי כהן ועוד רבים אחרים. באותם הימים חלו שינויים במשטר במצרים ומדינת ישראל הייתה מעוניינת לקבל מידע על המתרחש במצרים. במקביל החלה מחלחלת ההבנה שיהודי מצרים שאין להם נתינות צרפתית או אנגלית לא יוכלו לעזוב את מצרים. אלה יהודים שהגיעו ממדינות שונות ונחשבו בעיני המצרים כפליטים. אחת המשימות של סבא יצחק הייתה להשיג דוקומנטים (מסמכים) שיאפשרו להם לצאת ממצרים. סבא, שבשל חזותו וטבעו נטמע בין המצרים, ובעזרת מה שנקרא בימינו "מעטפות" (שוחד), הצליח להשיג את המסמכים המבוקשים.

הפגישות נערכו בבית של דוד אלפרד ורחל. גם היא כמובן לא ידעה מאיזו סיבה פעם בכמה זמן היא מתבקשת לעזוב את הבית שלה וללכת לאימא שלה, עד שבערב אחד הגיע ויקו איש הקשר והודיע על חשיפה של אחד מחברי הרשת. ידיעה זו הובילה את סבא יצחק ואלפרד למצוא פתח ביוב ולהשמיד את הניירות, ובזה תמה הקריירה החשאית של סבא יצחק.

מיד אחרי האירוע הזה בשנת 1952, סבא יצחק וסבתא ברטה נישאו בבית הכנסת הגדול על שם אליהו הנביא שבאלכסנדריה. הם עזבו את מצרים לצרפת, שם נשארו כחצי שנה ועלו ארצה באונית נגבה. בשנת 1952 סבא יצחק וסבתא ברטה ז"ל חיו במעברה, במחנה צריפים ממתכת, שנפרש בערך מהאיזור של בית ספר ממלכתי ד' ועד המקום שבו ממקום אצטדיון כדורגל של טבריה. זו הייתה מעברה בנוסח סלאח שבתי, קיבוץ גלויות, יהודים שמגיעים לארץ באותה התקופה מכל קצוות תבל – עיראקים, כורדים, מצרים, מרוקאים, טוניסאים, לובים, וכמו בשיר: "אין חשמל ואין אפילו מים, הצריף דולף בחורף ולוהט בקיץ" – והכל בשל הכמיהה לציון שמילאה את הצורך בשייכות ובביטחון אישי.

במצרים סבא ז'קי לא עבד בחשמל וכאן היה צריך ללמוד מקצוע. בארץ הוא התקבל לעבודה בחברת "חירות", זוהי חברת בת של סולל בונה, שם למד את המקצוע. אחר כך, בשנת 1972, החליט לעזוב ולהיות עצמאי. יגאל, סבי, התחיל לעבוד בגיל 16 ולמד את העבודה מאבא שלו. במהלך השנים הצטרפו כל האחים לחברה ופתחו חברה גדולה בשם 'אלקטרו הצפון'. גם בזמן שירותו הצבאי עסק סבא בחשמל. כיום, לאחר יובל שנים, סבא יגאל ואבא שלי ממשיכים את המסורת המשפחתית ועובדים עדיין בתחום החשמל.

סבא יגאל בעבודה

תמונה 1

הזוית האישית

נהוראי ותום: נהנינו מאוד לעבוד על הסיפור עם סבא יגאל ועם רחל בת זוגו. למדנו הרבה דברים על המשפחה ומקורה, ועל העיסוק בחשמל שעובר במשפחת בוקי כבר כמה דורות.

מילון

בית החוליים הסקוטי
בית מלון בעיר טבריה, המתחם הוקם במאה ה-19 ושימש כבית חולים עד שנת 1959. (ויקיפדיה)

אלי כהן
אליהו (אלי) כהן היה מרגל ישראלי שפעל בסוריה וכונה "האיש שלנו בדמשק". כהן נודע כאחד מגדולי המרגלים של ישראל, והמידע שמסר סייע רבות לצבא הישראלי להתמודד עם ההתקפות הסוריות בין השנים 1962–1964 ולחשוף תוכניות סוריות כגון הטיית מי הירדן וחבלה במוביל הארצי. בינואר 1965 כהן נחשף ונתפס, וב-18 במאי 1965 הוצא להורג בתלייה בדמשק. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”סבתא ברטה וסבא יצחק ז"ל (הוריו של סבי) הכירו בתנועה הציונית באלכסנדריה“

הקשר הרב דורי