מאגר סיפורי מורשת

שמי גיתה עזר, השנה אני משתתפת בתוכנית "הקשר הרב דורי", להלן סיפורי.

נולדתי בגבת, למשפחה של אבא ואמא שעלו לארץ, אחרי מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947. נולדתי בת אחרי שלושה בנים,

זיכרונות מהמלחמה ליוו את ילדותי ובגרותי, אבא ואימא שלי היו אנשים מאמינים. המסורת היהודית, הייתה נוכחת בבית.

צבי אבי נולד בפולין, הוא הגיע באונית עולים, הוא עלה עם חבריו למחנה, בגיל עשרים וארבע. בשעות הפנאי הוא אהב לקרא. כשעבד, הוא עבד ברפת של הקיבוץ ובמפעל שבקיבוץ. הוא היה אבא נפלא, אוהב ועם כל אהבה שבעלום, הוא פגש את רחל אמי במחנה עולים. הוא היה רוצה שיזכרו אותו כאיש אוהב ומאמין.

אני זוכרת את ההשכבות (כשהילדים ישנו בבתי בילדים ולא בבית בבורים) בבית הילדים בקיבוץ, כשאבא שלי הולך איתי לבית הילדים, ומספר לי סיפורים מילדותו בפולין.

השבת בבית הייתה בהדלקת נרות השבת, מפה לבנה ועוגה, מסורת שעד היום אני נוהגת בביתי. הגעגוע לאבא שהיה אדם טוב לב, אוהב אדם ומעניק לי את כל האהבה שבעולם.

סיפור שאבא סיפר לי וזכור לי במיוחד:

אבי בן השש עשרה נוסע ברכבת למחנה הריכוז (היכן שריכזו את היהודים). הרכבת צפופה, הומה אדם, מתינוקות עד אנשים מבוגרים מאוד. בהלה וחרדה צפה בחלל הרכבת. אבא שלי וחברו הטוב מחליטים לברוח. בשארית כוחותיהם פותחים את דלת הקרון, ומתגלגלים למטה, לשדה של תפוחי אדמה. הם היו כל כך רעבים ועייפים אך מאושרים שהצליחו לברוח מהגרמנים.

אבי היה גיבור, וכמו רבים אחרים שרד את המלחמה הנוראה. מטרתי היא להנחיל לדורות הבאים את סיפורי הגבורה, אשר ילוו אותנו לנצח נצחים.

מתגעגעת ואוהבת בתך, גיתה.

הזווית האישית

נטע – היה לי מעניין מאוד, לראיין את סבתא ולחקור על העבר של המשפחה שלי.