מאגר סיפורי מורשת

אני, שולה אדרי, נולדתי בשנת 1948 בקזבלנקה שבמרוקו, ועליתי לארץ בשנת 1964.

געגועים לבית אימא

אימי אסתר לא למדה בבית ספר אבל הייתה לה חכמת חיים.

זו אישה שהייתה אוהבת  לתת ולעזור וגם כשמצבה היה קשה הייתה עושה מאמצים לעזור לאחרים. היא כל הזמן קראה לי לשבת על ידה ואמרה לי: "יבוא יום מהימים ואת תתגעגעי אלי". המילים האלה כל הזמן מהדהדות לי בראשי.

אנחנו, הבנות הקטנות היינו קשורות אליה יותר, עד יום מותה. היא הייתה אישה חייכנית, טובת לב, אף פעם לא הייתה מתעצבנת. היה לה הרבה נחת רוח למרות שהיו לה שני בנים שנפטרו בשם מרדכי ומימון והיא שרדה את המצב. הייתה לה נחת רוח שעזרה לה להתגבר על כאב האובדן. היא הייתה הסבתא של כולם… סבתא אסתר נפטרה בשנת 2005 כשהייתה בת 98.

החתונה שלי – שולה

הכרתי את בעלי בגיל 16 והתחתנתי בגיל 17, באולם בית העם. אימא שלי הייתה עולה חדשה. אימא שלי בישלה בחתונה שלי ל-500 איש, את כל האוכל לכל האורחים. הייתה חתונה מאוד שמחה

אני פשוט מרגישה שהדבר הכי טוב שעשיתי בחיים זה להתחתן, למצוא בעל טוב ונעים ועם נחת רוח.

אחרי זה הבאנו ילדים. ברוך השם, בעל טוב ויש לי נכדים מקסימים. רון, עומר, בת-אל, שקד, יניב, יונתן, אוריאל רומי לינוי ואלין.

שמות הילדים שלי: יגאל, רחלי, אורניה, שמעון, מירית, ליאור. הגיסים שלי: תום, אתי, דודי, לאה.

ואנחנו משפחה שמחה ומגובשת.

הזוית האישית

הנכדה רומי, רציתי להגיד שממש נהניתי מהמפגשים בתוכנית הקשר הרב דורי. הם היו מהנים וחווייתיים, נודעו לי פרטים וסיפורים על סבתא בילדותה ובצעירותה. בעקבות המפגשים התחברתי יותר לסבתא שלי עכשיו אנחנו החברות הכי טובות והיה לי ממש כיף לפגוש את סבתא שלי בבית הספר.

סבתא שולה, אני מאוד אוהבת את התוכנית. הרגשתי שאני חוזרת לנעורים שלי. נזכרתי ברגעים שעליתי לארץ. עשה לי טוב לי לבוא למפגשים להכיר אנשים חדשים ולהתחבר אליהם דבר שלא היה קורה אם לא הייתי בתוכנית. היה לי כיף לפגוש וללוות נכדה שהיא דור ההמשך שלי. ליוויתי בהתרגשות את ילדיי לבית הספר ועכשיו את הנכדה וזה מרגש מאוד. המנחה שני הייתה טובה מצויינת נעימה חייכנית חמה ואוהבת תודה רבה על תוכנית מצוינת.