מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי, כרמלה מהגר, נולדה בשנת 1953 בישראל. סבתי מספרת כך: "נולדתי בירושלים בשנותיה הראשונות של המדינה בבית החולים ביקור חולים. כשנולדתי כבר היו לי חמישה אחים גדולים ואחות אחת נשואה. גרנו בדלית אל כרמל וכולם אהבו את הישוב, ועל כן קיבלתי את השם כרמלה.

אבי סלל את הכבישים הראשונים של ירושלים ואמי הייתה עקרת בית. צמוד לביתי היה בית כנסת וכל חיי הקהילה הכורדית התרכזו שם. בילדותי תמיד היו ברקע קולות מתפללים. הייתי הבת הכי צעירה וגרנו בדירת חדר וחצי. ולפעמים ישנתי עם אחי ראש וזנב, אבל הייתה לנו גינה גדולה מאוד ואת רב חיי בעצם העברתי שם. בגינה היו הרבה עצי פרי, גידלנו שם בעלי חיים כמו חבש החמור, מימי העז ותרנגול הודו שהיה נשחט לכבוד הארוחה החגיגית בפסח. וגם את זכריה הכלב גידלנו שם. אכלנו רק חלב, גבינות עיזים וירקות ופירות שייצרנו או גידלנו, לחם ענק ודק דק שנאפה על גחלים וייבשו אותו ושמרו חצי שנה. שמו – לחמה רקיקה. האווירה הייתה כפרית למרות שגרנו בעיר.

גדלתי עם הורים מבוגרים מאוד שבקושי ידעו לדבר עברית ולעיתים התלבשו כמו בארץ מוצאם, כורדיסטן. הארוחות היו מסורתיות וכללו מאכלים כמו קובה, ממולאים ועוד. לא קנינו מצרכים במכולת כי לא היה צריך. לצערי הורי ואחיי נפטרו כולם, למעט אחד.

כורדיסטן (גוגל מפות)

הזוית האישית

אליה: היה מעניין בתכנית הקשר הרב דורי ולמדתי הרבה על סבתא.