מאגר סיפורי מורשת

שמי ג'ורג' וולף קרוח. שם המשפחה המקורי הוא – קרוא, בלועזית נרשם kruh וכאשר הגענו לארץ נרשם קרוח, שבמבט לאחור הוא שם יחודי כי אנחנו המשפחה היחידה בארץ עם השם הזה. משמעות של השם: קרוא, הוא אורח ובנוסח הלועזי בשפה סלובנית משמעות השם היא לחם. שמי הפרטי- ג'ורג' וולף, על פי שמות של שני הסבים שנפטרו לפני לידתי. אגב, כל הבנים שנולדו במשפחה נושאים את אותם השמות של הסבים.

בתעודת הלידה ברומניה (המקום שבו נולדתי) סבתא הלכה לעיריה לכתוב את שמי ומאחר שלא ידעה לאיית wolf רשמה vollf, העניין הוא שלא הייתי מודע לשיבוש השם עד גיל 60 בערך, רק בביקור בעיר מולדתי וצפייה בספר הלידות של העיריה גיליתי את שאני vollf ומיד שיניתי בכל בתעודת הזהות ובדרכון את השם.

עם הורי בתהליך קבלת אישור העלייה לישראל

בילדותי, עד גיל 5 גדלתי בבית עם מטפלת ולא הלכתי לשום גן. בגיל 5 אמא שלי החליטה להכניס אותי לגן. כבר ביום הראשון מצאתי פירצה בגדר וברחתי. אחרי שמצאו אותי ושכנוע עם מקל הוחזרתי למחרת לגן ממנו ברחתי שוב. זה היה מספיק כדי להשאיר אותי בבית עוד שנה. רק בגיל 6 הסכמתי ללכת לגן.

מכיתה א' עד כיתה ה' למדתי בכיתה של בנים בלבד ואז הכיתה הפכה למעורבת ויחד עם הבנות הגיעה ההתאהבות הראשונה שלי ואיבוד העניין בלימודים לטובת רצון למשוך את תשומת הלב של הילדה.

מקום העבודה הראשון שלי בישראל היה אוטם גגות בזפת. משם עברתי למפעל נעליים בשם "המגפר" ועשיתי אלפי נעלי ספורט. בשלב זה התחברתי לטכניון ועשיתי תואר אחרי תואר וסיימתי בדוקטורט במדעים. אבל העבודה הכי מספקת שלי הייתה כמורה למדעי המחשב בה הכנתי דורות רבים של תלמידים שהיום הם אנשי הייטק ביניהם גם הבנים שלי.

ארוע מיוחד שאני גאה בו הוא – במהלך הלימודים לתואר דוקטור השתתפתי בפרויקטים בינלאומים ובמסגרתם ביקרתי את השותפים לפרוייקט בגרמניה, הולנד, מקסיקו וארה"ב. אחרי סיום הדוקטורט נשלחתי מטעם משרד החוץ למקסיקו כמומחה למחשבים וחקלאות שם ביליתי יחד עם משפחתי חצי שנה מיוחדת וחוויתית ביותר.

העבודה שעשיתי אחרי סיום הדוקטורט כמרצה וחוקר בטכניון הביאו אותי למקומות רבים בארץ ובחו"ל. למשל במקסיקו הייתי עם אישתי, דניאלה ושני הבנים הגדולים שלי. מספר שנים מאוחר יותר, במסגרת שבתון של אשתי חיינו כחצי שנה בעיר הבירה של קנדה, אוטווה. משם עשינו טיולים רבים וארוכים בקנדה וארה"ב. בתקופה זו כבר היו לנו שלושה ילדים שאיתם טיילנו בנופים הקסומים של אמריקה.

כאיש מילואים השתתפתי בכל מלחמות ישראל החל ממלחמת ששת הימים עד מלחמת הלבנון הראשונה. אחד הזכרונות שנשארו לי מתקופות אלה היה מצד אחד פגישה עם אנשי מילואים שלחמו בתש"ח וסיפרו חוויות משנות 1948, מצד שני, במלחמת לבנון השנייה הפגישה עם חיילים צעירים להם אני סיפרתי על מלחמת ששת הימים. אז הבנתי שאני כבר זקן.

את בת זוגתי, דניאלה הכרתי במסגרת הלימודים בטכניון. היא למדה כימיה פיזיקלית ואני כימיה אורגנית. בתור שכזה לא הבנתי כלום בתחום של הכימיה פיזקלית ונזקקתי לעזרה של המחברות של דניאלה. מכאן הקשר שלנו התחזק ולאחר כשנה הצעתי לה נישואין. במהלך השנים נולדו לנו שלושה בנים שכל אחד מהם דניאלה רצתה שתיוולד בת ואני רציתי בן. בהמשך השנים דניאלה קיבלה מתנה מבניה שלוש נכדות מתוקות ואותי פינקו בשלושה בנים שובבים.

הזוית האישית

סבא גור'ג: אני מסכם את הפרוייקט של הקשר הרב דורי כמעניין וחינוכי בו הילדים לומדים על החיים של פעם מהרבה צדדים – כל סבא או סבתא מארץ אחרת וכל אחד חווה חוויות אחרות ושונות. נהנתי לשתף את נכדתי בסיפורים מהעבר שקרו לי גם היא כבר שמעה אותם. בנוסף, למדתי קצת עליה מהתגובות השונות שהביעה, מאזור לימודיה ומההתעניינות שלה.

אהבתי בפרוייקט את הלמידה של נכדתי והקשבתה כי כשבאה אלינו מתעסקת במסך ולא מתעניינת בסיפורים מהעבר שלי. נהנתי לבלות איתה עוד זמן איכות ביחד. הקשר ביני לבין נכדתי היה הדוק כבר קודם, אבל נהנתי מאוד וכשהיא הגיעה אלינו שיתפנו את שאר בני המשפחה בחוויות מהפרוייקט.

הייתי משנה במפגשים את המחסור בשיתוף של כמה וכמה סבים וסבתות, היו מעט מאוד סבים וסבתות ששיתפו כל פעם ואלה שהיו היו צריכים לספר סיפרו בקצרה כי לא היה להם זמן, בשביל להשאיר לאחרים זמן. אני לוקח איתי את הסיפורים של אחרים והידע החדש שצברתי על החיים ממקומות שונים בעולם. בנוסף, אני לוקח איתי את ההקשבה של נכדתי וננסה לשתף אחד את השני יותר גם מחוץ לפרוייקט. אני אזכור את ההתעניינות של הנכדה שלי ואיך שהקשיבה לסיפורים בציפייה לעוד, הערצה וחשק לעוד… המשפט שאני נוהג לומר הרבה פעמים לנכדתי הוא: "אני אוהב אותך".

אוריה: אני מסכמת את הפרוייקט כהצלחה – למדתי על סבא שלי ועל סבים אחרים, התעניינתי ולמדתי להקשיב מבלי להשתעמם. אהבתי במפגשים להפגש עם סבא שלי גם במסגרת הלימודית, אהבתי לשמוע סיפורים מעניינים של סבא בצעירותו. הקשר ביננו לא יכול להתחזק, הוא כבר הכי חזק שיש – אפילו סבא לוקח אותי לשיט איתו בחו"ל לבד! (ללא הנכדים האחרים). הייתי רוצה לשמוע עוד סיפורים מסבים אחרים ולעשות יותר מפגשים המתייחסים גם לשיתוף הילדים לסבים.

אני לוקחת איתי מהפרוייקט את הסיפורים המעניינים שסבא סיפר לי ואת הסיפורים האחרים. אני אזכור את האהבה של סבא לספר סיפורים והבטחתי לעצמי שיותר אקשיב לו. סבא נוהג לומר לי שהוא אוהב אותי.