מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

גלגולם של ספרים מאירופה הדואבת לארץ החדשה

סבתא נעמי והנכד גל
סבתא רבתא גרטה וסבתא נעמי
בעודי יושבת לצידה של הייקה ומשוחחת איתה, מצאתי את עצמי מדפדפת בספר ישן ובלוי שהוקדש לי מאבא שלי

הילדות

קוראים לי נעמי בר שביט נולדתי בפרג בשנת 1947 בשם נעמי סלוס. עליתי לארץ עם אמי בשנת 1949 באנייה קזרטה. חיינו בשנותינו הראשונות בקיבוץ עין גב שם גר אחיה של אמי שהיה השריד היחיד למשפחתה. לאחר שנים עברנו לכפר הנוער הדסים, שם אמי הייתה מורה למחול וכוריאוגרפית שהקימה להקת מחול ייחודית של בני נוער, שהופיעה בחגים ואירועים שונים בארץ ובהדסים.

תמונה 1
סבתא רבתא גרטה וסבתא נעמי

תמונה 2

הספרים

הספר "מלאך לא היה שם", בגרמנית "אישה מספרת". נכתב על ידי אמי מעט זמן אחרי שחרורה ממחנה הריכוז / עבודה, על פי עצתו של חבר יקר שלה ושל בעלה שנרצח באושוויץ שמו היה הגרף פון שפרטי, שאמר לה כתבי, זה יעזור לך להתמודד עם הכל. המהדורה הראשונה נכתבה בשנת 1945. הספר מתאר את קורותיה בזמן השואה, ועל אף הסמיכות לאירועים הוא חושף הסתכלות אמיצה הגיונית ופילוסופית על טבע האדם. הספר יצא בשתי מהדורות בגרמניה, מהדורה ראשונה ב-1958 ומהדורה שנייה בשנת 1981. הספר נלמד בבתי הספר הגרמניים כאחד הראשונים שמספר על חוויה אישית בתקופת השואה. כמו כן המהדורה האחרונה הומחזה בבית ספר תיכון גרמני במלל ומחול.

אחרי מות אמי גרטה סלוס, נגלה לי ספר עתיק שהיה ברשותה כבר מזה עשרות שנים. ספר זה הסתבר לי כספר שניתן לי על ידי אבי בילדותי, אותו לא הכרתי מעולם .כל זה קרה כאשר חברה גרמניה הייקה שמה, הגיעה לבקר בארץ ונברה אצלנו במחסן באוסף הספרים של אמי. הייקה התענינה ביהדות וביהודים למרות שהיא לא יהודייה. במחסן היו ספרים מסוגים שונים, חלק היו קשורים לעולם המחול, אחרים לספרות יפה ולתקופת השואה. בעודי יושבת לצידה של הייקה ומשוחחת אתה על ההכרות שלה עם אמי, למעשה עם הספר שאמי כתבה על קורותיה בשואה, מצאתי את עצמי מדפדפת בספר ישן ובלוי בשפה הגרמנית של הסופר ארנולד צוויג. באופן מפתיע גיליתי שהספר בעצם הוקדש לי בפסח שנת 1950, מאבא שלי, מתנה אולי מעט "הזויה" לילדה בת 3 עם הקדשה מקורית משנת 1937 מהסופר עצמו, כמובן בגרמנית. המפגש הייחודי עם קבוצת הגרמנים שהלכה בעקבות הספר של אמי התרחש לאחר התכתבות ארוכת שנים אתה. זה קרה כמה חודשים לאחר מותה של אמי. החבורה האידיאליסטית והמיוחדת הזו שהתעניינה בקורות היהודים וישראל הביאה להוצאת הספר במהדורה מחודשת עם תוספות שלהם, המספרות על המסע אותו עשו בעקבות חייה של אמי. מפגש עולמות זה הביא אותי למעין סגירה ופתיחת מעגל באותה העת. הקשרים עם קבוצת הגרמנים המיוחדת הזו נשמרים עד היום הזה, לא רק איתי אלא גם עם בתי שירז וגם ונכדי גל.

הספר שכתבה אמי אודות התקופה הנוראה בחייה הביא באופן מפתיע לתגלית של הספר הישן של ארנולד צוויג. ספר עתיק זה ששכב שנים כה רבות בבית שלנו ואיש לא זכר אותו כלל, עם ההקדשה הישנה משנת 1937 של הסופר לדמות עלומה, וההקדשה של אבי לי, היה אירוע מכונן, הרי מעולם לא היה לי אבא תמיד היינו רק אני ואמא.

תמונה 3
סבתא גל והספרים

תמונה 4

סבא יורם זיכרונו לברכה

תמונה 5
סבתא נעמי סבא יורם ואמא שירז
תמונה 6
סבא יורם והנכד גל
תמונה 7
סבא יורם והנכד גל

החוויה הישראלית

מולדת – גרטה סלוס

תמונה 8
תמונה 9

הזוית האישית

סבתא נעמי: העבודה עם גל נכדי הביאה למפגשים ייחודיים שכמותם לא חוויתי קודם לכן. המפגשים השבועיים בבית הספר שלו, התדירות וההמשכיות שלהם תרמו וגרמו לי להרהר ולהיזכר בדברים משמעותיים בחיי, וגם לראות ולקבל תובנות חדשות. לדוגמא חזרתי לקרוא את הספר של אמי פעם נוספת, בקריאה זו גיליתי דברים חדשים ומשמעותיים שלא זכרתי ויתכן שמעולם לפני כן לא הפנמתי.

העניין שגילו הילדים בסיפורי הסבתות והסבים וההערות "הילדותיות" שלהם תיבלו את המפגשים בחיוכים הדדיים ובהרגשת חמימות נעימה. הרגשתי שהילדים באים ברצון ובמוטיבציה גדולה,(לא רק בגלל ההיעדרות מהשיעור). להרבה מאתנו לא היו מעולם סבים וסבתות, לכן פרויקט כזה הוא עוד נדבך חשוב ומרגש בהמשך השושלת והמורשת המשפחתית.

הנכד גל: היה לי מאוד כיף להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם סבתא. למדתי המון ואני חושב שתכנית זו היא רעיון ממש טוב. היה לי הכי כיף לשנות כל פעם קצת את הסיפור עם סבתא, כדי שהסיפור יהיה הכי טוב.

מילון

הסופר ארנולד צוויג
סופר יהודי גרמני, אחיו של הסופר סטפן צוויג.

כוריאוגרפיה
כוריאוגרפיה היא היצירה של התנועה. פעולת "חיבור" מחול, כאשר השפה התנועתית היא חופשית ואינה מוגבלת. הכוריאוגרף (יוֹצֵר מְחוֹלוֹת על פי החלטת האקדמיה ללשון העברית) לא חייב להיות רקדן במקצועו. היצירה של התנועות נעשית אצל כל כוריאוגרף בדרכו שלו כאשר ברוב המקרים ישנו סגנון אישי שמנחה אותו. את תחום הכוריאוגרפיה אפשר להשוות לבימוי, הלחנה, כתיבה, ציור וכל יצירה חופשית שאדם יוצר בכל תחום שהוא. ויקיפדיה

ציטוטים

”הספר "מלאך לא היה שם" נכתב על ידי אמי אחרי שחרורה ממחנה הריכוז/עבודה“

הקשר הרב דורי