מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

גלגולו של הקומקום

קומקום לשתייה חמה
הקומקומים
קומקום התה ממרוקו

אני, רחל, סבתו של עידו, נולדתי ב- 1945, בקזבלנקה שבמרוקו. ועליתי לארץ ב-1952.

רוצה לספר על גלגולו של קומקום התה במשפחתי.

שם החפץ – קומקום בראד עבודת יד ממרוקו. בראד באורך 15 ס"מ ורוחבו 10 ס"מ, עשוי ממתכת כסף.

תמונה 1

גלגולו של הקומקום

החפץ הגיע לידיי, מאימי, ונמצא ברשות המשפחה כבר שנים רבות.

הקומקום נשמר בשידה, בסלון ביתי, כקישוט. בביתי נמצאים עוד קומקומים יותר גדולים ממנו, המשמשים לשתייה, להכנת תה, ולראווה.

הקומקום עשוי עבודת יד. זו מסורת בעדה המרוקאית להביא קומקום זה לחגיגת החינה, הוא מסמל אושר, הכנסת אורחים ורוחב לב. מקובל לשתות את התה בכוסות מקושטות ומעוטרות בזהב.

הקומקום קשור לאירוע בעדה המרוקאית, החינה. בחינה יש עוגיות מושקעות, יפות וטעימות, תלבושות מלכותיות, כירכרה וסעודה כיד המלך.

מילון

החינה המרוקאית
על פי המנהג המרוקאי, נהוג לחגוג את טקס החינה יום לפני החתונה, בנות המשפחה והחברות מלוות את הכלה למקווה בריקוד ובשירים מסורתיים (פיוטים) בעברית וערבית. במקווה מגישים עוגיות ושתייה לנשים. בשובה של הכלה מהטבילה במקווה, לרוב, לבית הוריה, כאשר הוריה אחראים לטקס. הערב כולו מלווה במוזיקה מרוקאית מקורית ובתלבושות אותנטיות גם לגברים וגם לנשים. בטקס עצמו הנשים לובשות תלבושות ושמלות (כפתן מרוקאי) מבדים מבריקים ויקרים, הרקומים באלמנטים וברקמות מוזהבות ותכשיטים ואביזרים עשירים למיניהם, על ראשיהן כתרים או סרטי שיער תואמים. הגברים, אף הם לובשים כפתן וחובשים לראשיהם כובע בצבע ארגמן הנקרא תרבוש. הכלה לובשת את הלבוש המסורתי "השמלה הגדולה" - או כפי שקוראים לזה במרוקאית "קשוואה כבירה". הזוג מובל על ידי בני המשפחה בנשיאת נרות, למקום בו יערך הטקס המסורתי בו תמרח על כפות ידיהם חינה, כסגולה לאושר, חיים טובים וזוגיות טובה. הזוג יושב יחד, בלבוש המרוקאי המסורתי ואורחיהם משמחים אותם, מברכים, רוקדים ושרים. בשלב זה של הטקס, נהוג לתת מתנות יקרות ערך לחתן ולכלה ולהלבישם בתכשיטי זהב. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”"הקומקום היה מיפה את הבית וכמובן משמש ככלי לשתייה חמה"“

הקשר הרב דורי