מאגר סיפורי מורשת

תחילת הדרך

נולדתי בעיר גלץ ברומניה, על הנהר דנובה שעובר בתשע ארצות החל מהיער השחור בגרמניה ונשפך בדלתה בים השחור באירופה.

למדתי בבת ספר יהודי בשם "שמירר" וגם בבית ספר תיכון יהודי בעיר.

גדלתי בתקופת מלחמת העולם השנייה אבל ניצלנו בזכות משפחה שהחביאה אותנו במרתף ביתה במשך שנה וחצי. חיינו בתנאים מאוד קשים. במרתף בו שהינו הייתה רטיבות ובעקבות זה חליתי במחלת ריאות ודלקת פרקים.

לאחר המלחמה שאפנו לעלות לארץ ישראל ועשינו זאת כשהתאפשר בשנת 1951 בחודש מאי וזכית לראות את מצעד יום העצמאות בהתרגשות רבה.

התגוררנו באוהל ובמעברה בצריף ללא מים זורמים אבל המשכנו וקיווינו להישגים ולהתקדם.

אבי רצה שבכל מוצאי שבת יבואו לצריף צעירים מהמעברה על מנת להיפגש ולהכיר חברים חדשים. אבי רכש פטיפון ידני ותקליטים עם מוזיקה לריקודים וכך רקדנו, ואבי ואמי הכינו כיבוד והיה מאוד מהנה.

באחד הפעמים הגיע בחור שלא גר במעברה הוא הגיע עם חברים שגרו במעברה וכך הכרתי את בעלי לעתיד. לאחר מספר פעמים שנפגשנו הבנו שיש לנו קשר מיוחד ונושאים משותפים הוא היה יותר בוגר עם ידע רב בעל תואר ראשון בספרות אנגלית שמו: ציון חודדזדה והוא נולד בטיבליסי אשר בגרוזיה ובגיל 4 עבר לטהרן שבפרס בעקבות מהפכה ברוסיה.

בטהרן הוא למד והצטרף לקבוצה שנקראת "החלוץ" שדאגה להעביר קבוצות של צעירים יהודיים לישראל ובשנת 1950 הוא בעצמו הגיע לישראל ובעקבותיו גם משפחתו. אנחנו נישאנו בשנת 1956 ובשנה לאחר מכן נולד בננו הבכור אבי. בעקבותיו נולדו פסי ויהונתן.

הילדים היו תלמידים טובים והתפתחו לכיוונים טובים שירתו בצבא בחילות מובחרים הם נישאו לשלוש בחורות איכותיות והביאו לעולם 10 נכדים לתפארת מדינת ישראל.

במשך תקופת הנישואין נהגנו לטיל בעולם אהבנו להכיר תרבויות ועמים שונים וכאשר הנכדים הגיעו למצוות נהגנו לקחת כל אחד ואחת לטיול לארץ אחרת.

בתחילת הדרך נסענו ציון ואני לרומניה על מנת שהוא יכיר את העיר בה נולדתי. ביקרנו במקומות בהם גדלתי ובגנים בהם טיילתי עם אמא שלי ועם חברות ילדות.

מאוחר יותר לאחר שנים ולאחר מותו של ציון יצאתי לטיול שורשים עם הבנים וביקרנו בעיר מולדתי בבית הספר היהודי בו למדתי ובבית הכנסת בו הורי התפללו בחגים.

הבנים מאד התרגשו וגם אני כי זה לא מובן מאליו וזה מראה על אחדות משפחתית. המשפחה שלנו מאד מאוחדת ומתחילת הדרך אנו חוגגים את החגים ושמחות יחד ונהנים מכל רגע .

אני מאד מקווה שנמשיך את השושלת הנפלאה שהקמנו באהבה ובשמחה ובשיתוף פעולה וקשר הדוק ומפרה.

זואי בר אילן ואחותה

העשרה:

החלוץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל. ראשיתה בהתארגנויות ספונטניות בשנות ה-80 של המאה ה-19, והיא התקיימה עד השואה. חברי החלוץ, שהשתייכו לתנועות נוער ציוניות מגוונות, היוו את חוד החנית של העלייה וההתיישבות בארץ ישראל ושל ההגנה היהודית בגולה ובכלל זה בגטאות שבהם רוכזו היהודים במלחמת העולם השנייה.(ויקיפדיה)

תשע"ו 2016