מאגר סיפורי מורשת

שמי אביבה זק, נולדתי בטבריה במלחמת השחרור, ביום שהערבים עזבו את טבריה בחסות האנגלים.

טבריה ממוקמת בצפון בקעת הירדן, על חופה המערבי של הכנרת. שטח השיפוט העירוני של טבריה הוא 10,846 דונם, ובתחום שיפוטה רצועת חוף שאורכה 7.7 קילומטרים. טבריה שוכנת על ציר מעבר חשוב, על דרך האורך העוברת לאורך החוף המערבי של הכנרת. העיר מצויה בחבל הארץ המכונה "ארץ כינרות", מצפון לבקעת כינרות, הנמצאת דרומית לכנרת. הקרב על טבריה במלחמת העצמאות נערך בין 8 באפריל 1948 – 18 באפריל 1948 בין כוחות ההגנה לכוחות ערביים מקומיים. הקרב הסתיים בניצחון ה"הגנה" ובעקבותיו פונתה כל האוכלוסייה הערבית מהעיר.(ויקיפדיה)אי אפשר היה לצאת מהבית ולכן נולדתי בבית. נולדתי למשפחה ברוכת ילדים, משפחה מאוחדת אוהבת וחמה.

בתקופת מלחמת ששת הימים שירתתי בבסיס חיל האויר חצור בדרום. בסיס חיל האוויר חָצוֹר (בשמו הרשמי: כנף 4, בשמו המנדטורי: RAF Qastina) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי השוכן בשפלה הדרומית, סמוך לקיבוץ חצור ואשדוד, מפקדי היה מפקד הבסיס, בני פלד שלימים היה מפקד חיל האויר. לימים, לאחר שכבשנו את סיני במלחמה, שירתתי גם בבסיס חיל האויר המצרי ביר -גפגפה שבסיני, חוויתי שירות מרתק וחוויתי. שדה התעופה ביר גפגפה או מליז (החלק הצבאי) או בארדאוויל (החלק האזרחי) (ידוע גם בשמות ביר ג'פג'פה, ביר ג'יפג'פה ורפידים) הוא שדה תעופה במדבר סיני שבמצרים, הממוקם בחלקו הצפוני של חצי האי סיני, במחוז "אל-חסאנה", 76 קילומטרים ממזרח לקצה הצפוני של האגמים המרים, וכ-66 קילומטרים דרומית לימת ברדוויל. בשנות השישים והשבעים היה לשדה תעופה זה תפקיד משמעותי בסכסוך בין ישראל למצרים.(ויקיפדיה)

לאחר שחרורי מהצבא התחתנתי וילדתי שלושה ילדים, שני בנים ובת. ילדים שהשקעתי בהם ערכים, יושר, אהבה, ואהבת הארץ היקרה לנו. מעבר להצלחתם במקצוע שבחרו  גדלו להיות בני אדם ישרים ומאוחדים. נולדו לי 7 נכדים מקסימים שממלאים אותי בשמחה, אושר ונחת. אשרי שזכיתי במשפחה יפה ומאוחדת.

הזוית האישית

אילון: היה כייף להשתתף בתוכנית הקשר הרב דורי. אני חווה דברים מרגשים, כמו חקר המכתב או חקר התמונות או חקר הגעגוע. אני הרגשתי מגוון רגשות סביב התוכנית, ובמיוחד היה לי כיף לעבוד עם סבתא שלי. היה מיוחד לעבוד עם משהו שאתה מכיר אותו אישית. אני מאחל לסבתא שלי את כל הדברים החשובים כמו בריאות, שמחת חיים, הגשמת חלומות וכו'.

אביבה: נהנתי מאוד לשתף פעולה עם נכדי האהוב אילון, בקשר הרב דורי. אנו חווים תקופה לא קלה במגפה עולמית, שהיא גורמת לריחוק פיזי מסוים עם המשפחה. זה יחלוף ונחזור להיות קרובים כבעבר. אני מאחלת לילדיי נכדיי ולכל עם ישראל שניהיה כבר אחרי תקופת המגפה ונחזור לחיים שהיו לנו. ונזכה לחוות מפגשים, אירוח וכמובן שנוכל להביע את הרגשות שאנו חשים למשפחה ולחברים.