מאגר סיפורי מורשת

שמי יעל, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי ומתעדת את סבתי, בתיה גבר. סיפורנו עוסק בחגיגת בת המצווה של סבתי.

תאריך בת המצווה של סבתא היה 4.3.1948. בשנה הזאת הייתה מלחמת השחרור וצפת הייתה במצור (סגר) ולכן לא חגגו לסבתא שלי בת מצווה. בזמן בת המצווה של סבתא שלי לא היה נהוג לחגוג במסיבה או בבית כנסת, רק ציינו את בר המצווה של הבנים.

מכיוון שלא חגגו לה בת מצווה, לא הייתה לה פרשה או טקס. כמו כן לא הייתה לה מסיבה. גם בבת המצווה של סבתי וגם בבת המצווה שלי לא חגגנו חגיגות גדולות. את בת המצווה שלי תכננו לחגוג בנסיעה משפחתית לחו"ל וחגיגה עם החברות והמשפחה במסעדה.

העצמאות עבור סבתי

ביום הכרזת העצמאות של מדינת ישראל סבתא שלי הייתה עם משפחתה בכרמל אחרי שחרור צפת מהמצור (במצור לא היה אפשרי לצאת או להיכנס לעיר ולכן היה מחסור באוכל ושתייה. היה קשה מאוד להגן על העיר בפני התקפות של ערבים). אחרי המצור ועזיבת הבריטים האחרונים מהארץ (כשנגמר המנדט הבריטי והוכרזה מדינת ישראל), סבתא שלי הייתה בת 13 וחגגה את יום העצמאות הראשון של מדינת ישראל.

סבתא שלי למדה בבית חינוך (תיכון) בתקופה הזאת. בזמן הכרזת המדינה סבתא שלי הרגישה כמו הרבה מאוד משפחות ואנשים; שמחה גדולה וחרדה גדולה כי הם הבינו שהערבים יתקפו אותם מכל הכיוונים ואין להם איך להגן על עצמם ואיך להתגבר על הקושי הכלכלי לנוכח גלי העלייה הגדולים לארץ. כיום מסמל יום העצמאות עבור סבתי חופש מדיני, חופש כלכלי וחופש אישי.

סבתי מספרת את סיפורה

הזוית האישית

יעל הנכדה המתעדת: נהניתי מאוד לעשות את התיעוד וללמוד דברים חדשים על סבתי.