מאגר סיפורי מורשת

הנכדה שיינא פיקרסקי מראיינת את סבתא אסתר: "שמי אסתר פיקרסקי, נולדתי בריו דה ז'נרו שבברזיל ברחוב רואה אונלרוס. אני השלישית מתוך שישה ילדים, מעליי שני אחים ומתחתיי שלוש אחיות.

הוריי

אבא שלי הרב צבי הירש חיטריק נולד בחרקוב שבאוקראינה (שהייתה אז חלק מברית המועצות), בסוף מלחמת העולם השנייה. אבא שלי היה שייך למשפחה של חסידי חב"ד, ואבא שלו היה הרב של העיר חרקוב.

אחרי המלחמה אפשרו השלטונות לאזרחים פולניים לחזור לארצם. משפחתו של אבי מאוד רצתה לצאת מברית המועצות, לכן הם זייפו דרכונים פולניים, וכך הם יצאו מאוקראינה. הם הגיעו לאנטוורפן, משם עבר אבא שלי לישיבה בצרפת, ולבסוף הוא הגיע לניו יורק ל-770 מרכז חב"ד העולמי, מקום מושבו של אדמו"ר הריי"צ – הרבי הקודם של חב"ד.

אימא שלי, הרבנית רבקה קרסיק, נולדה בפטרבורג ברוסיה בשנת 1930. אבא שלה הרב אליעזר קרסיק נעצר בידי הרוסים על כך שהפיץ יהדות. כשהגיע זמן שחרורו הוא הגיש בקשה לצאת מרוסיה, ובדרך נס אישרו לו. אימא שלי הייתה אז בת 4, במעברם הם בחרו להתיישב בארץ ישראל, בעיר תל אביב. בכדי להתפרנס המשפחה הייתה צריכה לעבוד בסלילת כבישים, וסבתא שלי הרבנית לאה קרסיק הייתה מבשלת אוכל חם לאנשים. בימים אלו פליטים רבים הגיעו לתל אביב וביתם היווה כתובת, שאליה כולם יכלו להגיע.

לימים, סבא שלי הרב אליעזר התמנה לרב קהילת חב"ד במקום. הוא גם נבחר לשמש כיושב ראש אגודת חסידי חב"ד. הרבה מההוראות שהתקבלו מאדמו"ר הריי"ץ עברו דרכו. בשנת 1950 כשאימא שלי הייתה בחורה, היא נסעה באונייה לרבי האדמו"ר הריי"צ שהיה באמריקה. אך לצערה, היא לא הספיקה לשמוע שבדיוק יום לפני הנסיעה האדמו"ר הקדוש נפטר.

בילדותי

אמי נשארה בניו יורק ושם השתדכה עם אבא שלי. לאחר החתונה הרבי ביקש מהם לנסוע לשליחות בברזיל, ושם נולדתי וגדלתי עד גיל 5. בהיותי בת 5 עברנו כל המשפחה לניו יורק. שם למדתי בבית ספר חב"ד "בית רבקה" שבקראון הייטס. בהפסקות אהבתי מאוד לשחק בכדור, הייתי מבין האלופות בכיתה במשחק מחניים. מכיוון שגרנו בשכונה של הרבי מליובאוויטש, הייתי הולכת בכל יום שישי ושבת ל 770 – בית הכנסת של הרבי. משפחתנו זכתה ליחידויות מיוחדות עם הרבי, למשל כשאבי חגג יום הולדת או כשאחד מאחיי חגג בר מצווה. כך חיינו מתוך גאווה בחב"ד וברבי.

את תקופת התיכון אני זוכרת בתור תקופה מאוד נחמדה, אבל אחרי שלוש שנים בתיכון, בתחילת כיתה י"ב, עזבתי ובאתי לארץ ישראל ללמוד בסמינר "בית רבקה" בכפר חב"ד. בסמינר למדתי במשך שנתיים, ואחר כך חזרתי לאמריקה. אחרי שחזרתי, התחתנתי עם הרב יוסף יצחק פיקרסקי. אחרי החתונה עבדתי כמורה בתיכון ב cwin בניו יורק. הייתי צעירה מאוד, תלמידותיי היו כמעט בגילי. הן לא ידעו שאת החומר שהן לומדות, אני לומדת בעצמי, כיוון שהייתי צריכה להשלים את תעודת הבגרות שלי, אחרי שדילגתי על כיתה י"ב.

יציאה לשליחות

אני ובעלי רצינו מאוד לצאת לשליחות. הרב ישראל רובין הציע לנו להיות שליחים לידו, ליד העיר אולבני. יצאנו לראות את המקום, התרשמנו מאוד, וכתבנו לרבי על ההצעה. באותו זמן הייתה התוועדות, שבה הרבי אמר שהוא רוצה לשלוח קבוצת שליחים לארץ ישראל, לעיר צפת. כל מי שרצה, היה צריך להירשם, והרבי היה מחליט מי ייסע לשליחות. החלטנו להירשם, ונתנו לרבי להחליט אם ניסע לצפת או נצא לשליחות באמריקה. מתוך כל הרשימה שהוגשה הרבי הקיף את כל השליחים שהוא בחר שייסעו, והוא בחר גם אותנו. מהר התארגנו לנסיעה, ואחרי שבוע טסנו לארץ הקודש. אחרי שנתיים בהם גרנו בצפת, הרבי שלח מכתב שבו הוא כתב שכל השלוחים צריכים להתפזר בארץ. אני ובעלי החלטנו לנסוע לתל אביב, ומאז אנחנו שליחים של הרבי בעיר תל אביב.

במהלך השנים נולדו לנו ב"ה שנים עשר ילדים, יש לנו נכדים רבים ואנו רווים הרבה נחת חסידי מכולם.

הזוית האישית

שיינא רחל: תודה לך סבתא שטרחת להגיע ולספר את סיפורך המרתק. אני מאחלת לך הרבה בריאות ונחת.