מאגר סיפורי מורשת

סבא מרדכי נולד ב-1930 במשהד שבצפון איראן. לעיר זאת ברחה קהילה יהודית מהמדינות שהיו בדרום ברית המועצות בעקבות המהפכה הבולשביקית שהתחוללה בשנת 1917 (עליית הקומוניזם לשלטון במקום שלטון הצארים שהיה לפני כן). בעקבות היחס העוין שהיה בכל אזור דרום רוסיה יהודים רבים מהם ברחו לעיר משהד בצפון איראן שהייתה קרובה לגבול עם ברית המועצות.

עם סיום ביה"ס היסודי, סבא עבר ללמוד בחטיבה עליונהתיכון. יחד איתו למדו רק עוד 3 ילדים יהודים וכל שאר הכיתה הייתה מוסלמית. כבר בכיתה ז' החלו התנכלויות קשות לילדים היהודיים שהתבטאו בקללות, מכות, גניבה והשחתה של ציוד ובגדים וכדומה. בעקבות כך סבא עזב את בית-הספר והחל לעבוד במסחר שטיחים עם דודו.

לקראת בר מצוותו היו המון פוגרומים (התנכלויות) כלפי היהודים, מה שאילץ אותם לא להציג את יהדותם בפרהסיה (בציבור). כל היהודים בקהילה היהודית שמרו על כל מצוות היהדות בסתר וכלפי חוץ נהגו כמוסלמים. בנוסף צירפו שם מוסלמי לשמם היהודי כדי שלא יגלו את זהותם ע"פ השם. לדוגמה, לשמו היהודי של סבי (מרדכי) צירפו את השם המוסלמי "נסראללה" ככיסוי.

קהילת יהודי משהד ידועה גם בשמה "קהילת אנוסי משהד" מכיוון שקיימו את יהדותם בסתר כי היו "אנוסים" לקיים את מצוות האיסלאם בדומה לאנוסי ספרד שחיו במאה ה-15 והיו "אנוסים" לקיים את מצוות הנצרות וקיימו את מצוות היהדות בסתר. בעקבות המצב המתואר והפוגרומים של המוסלמים, שהתגברו במהלך מלחמת העולם השנייה, ב-1943, השנה שבה התקיים בר המצווה, לא ניתן היה לקיים שמחות ואירועים בציבור. לפיכך לא היה לסבא טקס בר מצווה של הנחת תפילין ועלייה לתורה אך דודו לימד אותו את מצוות הנחת התפילין והמשפחה ערכה סעודה במרתף הבית שאליה הוזמנו כ-100 חברים ואנשי משפחה. בסעודה היו עוגות ועוגיות ומאפים ביתיים. סבא קרא את תפילת מנחה ותפילת ערבית ובזה תם הטקס, ללא מסיבה, מוזיקה או ריקודים.