מאגר סיפורי מורשת

שמי יואב אשל, אני משתתף בתכנית הקשר הרב דורי. בתאריך 11.5.2021 ראינתי את סבי יואל בירן לבית משפחת בירנהולץ על בר-המצווה שלו:

סבא מספר: "בבר המצווה שלי עשיתי אירוע באולם אירועים בשם"אולמי רות" בתל אביב. בנוסף עליתי לתורה בבית כנסת בבת-ים (לא זוכר מה שמו של בית הכנסת). אהבתי את חגיגת בר המצווה באולם האירועים שבה היו הרבה מוזמנים, אוכל טוב ומוזיקה טובה ונשאתי דרשה. פחות אהבתי את בית הכנסת משום שזה פחות מדבר אליי, מכיוון שאני לא בן אדם דתי. עליתי לתורה כדי לתת כבוד לסבי שהיה אדם דתי ולא הייתה לי בחירה אם לעלות לתורה או לא. בדיעבד, במקום לעשות אירוע באולם ארועים, הייתי בוחר בטיול לחו"ל, למרות שזה לא היה מקובל באותה תקופה בארץ. בנוסף לא הייתי עולה לתורה. לא אהבתי ללמוד את הפרשה שלי, מכיוון שהיה קשה להגיע לרב שלימד אותי. בנוסף, זו לא היתה בחירה שלי אם ללמוד או לא. באותה התקופה, הדבר לא היה נתון לשיקול דעתי ובחירתי היות שהיה מקובל להקשיב להורים. משום כך זה הפך את העניין לפחות מהנה. זה כפי הנראה מסורתי להעלות לתורה אצלי במשפחה, משום שהחליטו שאני צריך להעלות לתורה. מעולם לא שאלתי את הוריי על זה. כמה דקות לפני שהתחלתי לקרוא את הפרשה שלי תחושותיי היו לא להתבלבל בפרשה ולבצע את הקריאה כפי שהמורה לימד אותי.

לבר מצווה הוזמנו משפחה וחברים של הוריי. חברים שלי לא היו בבר המצווה. לא ני החלטתי על הפורמט של הבר מצווה, הוריי החליטו הכל ואני הייתי צריך להיות ממושמע, לא הייתה זכות בחירה. אני הייתי רוצה שבר המצווה של הנכד שלי תיראה כפי שהוא ירצה.

הזוית האישית

סבא יואל ויואב: היינו רוצים שנהייה בריאים. למדתי דברים חדשים שלא ידעתי על סבי ומשפחתו בהכנת התיעוד.