ברומניה אחותי אספה אוכל מהפחים
סיפור חיי
נולדתי בארץ בשנת 1950. כשהייתי בת 5, אמי סיפרה לי שברומניה, לאבא שלה הייתה נגרייה עם אלף
עובדים והבית שלהם היה נראה כמו טירה .
כשהתחיל הפוגרום ברומניה בשנות הארבעים, הנאצים לקחו להם את הנגרייה
ואת הבית. לקחו את הסבא ואת בנו הבכור העמידו אותם לקיר והכריחו את את אשתו הילדים
והנכדים להסתכל איך כיתת חיילים נאצים יורים בהם וקוברים אותם בקבר אחים . עד היום משפחתנו לא יודעת היכן הם קבורים.
אחותי הגדולה סיפרה לי שבתקופת הפוגרום ברומניה היא הייתה ילדה בת שש ולא היה להם אוכל. אחותי ואחי הגדול שהיה בן 11 אספו אוכל מהפחים. זה השאיר בי זיכרון קשה. מאז אני לא זורקת אוכל. אני אוכלת אותו.
תמונה של אמי מרומניה, לפני העלייה לארץ
הורי יצאו מרומניה באופן רגלי בערך בשנת 1945, עם שני ילדים על הידיים. אמי
הייתה בהריון. הם הלכו ברגל לאיטליה. בדרך עזרו להם
הפרטיזנים. ברור שהם היו צריכים לשלם להם בזהב ובכסף עבור הדרכה, שמירה ומעט
מזון. אחרי תלאות רבות הם הגיעו לאיטליה. במעט הכסף שנשאר להם הם קנו בדים ואמי תפרה פיג'מות . אבי יצא לשוק לסחור בהם עבור מזון למשפחה וכך חיו
ברווחה עד עלייתם ארצה באוניה בשנת 1948. כשהגיעו לחוף, הבריטים
שלטו בארץ ולא הרשו להם לרדת מהאוניה. הם התעכבו על האוניה
חודש ללא מזון, עד שמצאו דרך לרדת
מהאוניה. לאחר מכן העבירו אותם לבית
עולים. כל משפחה קיבלה צריף
מפחונים.
כשהייתי בת חמש הייתה
מלחמת סיני. אני זוכרת שהייתה אפלה. אני פחדתי שלעולם לא ייפסקו האזעקות ולא יהיה לנו
יותר אור בלילה. אני גם זוכרת שביפו
הייתה הפרדה בין ערבים ויהודים עם קונצרטינה. למדתי בבית ספר דתי
בית יעקב. החינוך היה קשה ומחמיר. את ילדותי עברתי ביפו
עד לנישואי. התחתנתי
בשנת-1971.
בחתונה
ילדתי ארבעה ילדים. חניתה (תמונה- אמא של יואב בת שנה), אמו של יואב היא הבכורה
בתי הבכורה, אמא של יואב בת שנה
אחריה בשנת 1972 נולד
קובי ובשנת 1973 נולד מוטי ובשנת 1978 ילדתי את הבת הילה. בשנת 2003 נולדה לי
נכדה ראשונה ובשנת 2004 נולד נכד ראשון, יואב פטר
אני ויואב בילדותו המוקדמת
הדבר הראשון שראינו מבצבץ מתוך השמיכה זה את עיניו הכחולות. ב-2005 נולדה לי נכדה שניה
ממוטי בני. ב-2007 אורי אח של יואב . ב-31.12
2015 נולדו לי שני נכדים תאומים אחרי שנים רבות שחיכינו להם, האחים של יואב ואורי. אני מקווה שגם איתם בעתיד אחלוק את תכנית הקשר הרב דורי.
לפני כמה שנים התנדבתי בתל השומר במחלקת ילדים אונקולוגיה. כ-3 שנים ברצף. אני זוכרת שבאחד החגים של חנוכה הכנו לכל הילדים כתר עם נר על הראש. כל הילדים כולל הילדים היהודים, הנוצרים והמוסלמים שרו שירי חנוכה וטיילו עם הכתרים על הראש וכולם אכלו סופגניות.
היום אני מתנדבת פעם בשבוע. אני נמצאת כמה שעות עם תאומים שנמסרו לאימוץ בגיל קטן מאחר ואמם הביולוגית לא יכלה לגדלם. הם ילדים מאושרים ומקסימים ואני מחכה ליום שבו אני נפגשת איתם. אני מקבלת מהם המון חום, אהבה ושמחה.
לצפייה בסרטון משפחתי משותף שלי, סבתא איטה ושל יואב במסגרת תכנית "הקשר הרב דורי".
לצפייה בנכד המוכשר שלי יואב פטר ששר את "דרך השלום".
לצפייה בנכד המוכשר שלי יואב פטר ששר את השיר "יש חביבי"
מורה מובילת תכנית
ליאת כהן
תשע"ו
מילון
פוגרוםהשמדה
קונצרטינה
גדר הפרדה העשויה מברזל
ציטוטים
”ילדים זה שמחה“