מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אוצר בעליית הגג

נטע ויהודית בפעילות סביב מחשב
הכתובות
הכתובה של סבא רבא וסבתא רבתא

שמי יהודית גליק ואני סבתא של נטע. שמי נקרא על שמה של אחות של סבי. שם משפחתי לפני הנישואין הוא הרשקוביץ, וגליק זהו שם המשפחה שלי לאחר הנישואים. גליק הוא 'מזל' ביידיש וגם מהצד של אימי שם המשפחה הוא גליק. נולדתי בארץ בבית החולים הלל יפה שבחדרה. נולדתי בתאריך ב' אב בשנת תשי"ג. אני האחות השנייה מתוך שתיים. לאחותי הגדולה קוראים ציפורה. הייתי נורא מפונקת ואחותי יכלה לעשות הרבה יותר דברים ממני, קיבלתי יחס שונה מאחותי בגלל שהייתי הכי קטנה. גדלתי בזיכרון יעקב בבית ספר ממלכתי דתי. כיום אני גרה עם אבי, יצחק בן 98, שייבדל לחיים ארוכים. אנחנו גרים בשערי תקווה. במהלך השנים נולדו לי שלושה ילדים מקסימים אשר מביאים לי נחת ואושר מהילדים המקסימים שלהם.

אבי, נכדתי ואני

תמונה 1

אני רוצה לספר לכם על מקרה שקרה וכיום אנחנו מתחילים מזה מסורת חדשה: יום אחד עליתי לעליית הגג שלנו כדי לעשות שם סדר. היו שם הרבה דברים: כל מיני זכרונות ילדות שלי, תמונות שלי ושל אחותי, מזכרות ישנות עם ערך סנטימנטלי. אבל לפתע ראיתי איזו קופסה שונה, מיוחדת ,מעוטרת במיוחד. פתחתי את הקופסה ולפתע הבחנתי בשני פתקים ישנים ובלויים. שני פתקים שמזכירים או נראים כמו שני פתקים של דפי מחברת שיש כיום לתלמידים. לפתע הבחנתי בכותרת הפתק אשר היה כתוב שם: "שטר התנאים". זאת הייתה כתובה ישנה ושטר תנאים בלוי אבל בצידי הפתק הבחנתי בשמות הוריי. הבנתי שזו בעצם הכתובה של אבי ואמי. באותו הרגע פשוט התרגשתי, הלכתי מיד להראות את הפתק לאבי. תגובתו של אבי הייתה זהה לשלי ואפילו יותר. הוא פשוט התפעל כשהוא ראה את זה! שאלתי את אבי למה הכתובה שלהם כתובה על דף קטן? ולמה יש רק שני פתקים כאלו? הוא ענה לי שיש רק שני פתקים כאלה רק בגלל הצניעות שהייתה באותם הימים. באותו ערב החלטתי שאני חייבת לעשות משהו עם הפתקים שמצאתי ולא להשאיר אותם בקופסה ולזרוק את הקופסה באיזו פינה נידחת בבית, לכן החלטתי ללכת למסגר את הכתובות. למחרת בבוקר הלכתי לחנות מסגרות אצלנו בעיר, מסגרתי את שני הפתקים האלו והנחתי אותם בפינה מרכזית אצלנו בבית. לאחר כמה ימים קיבלתי טלפון מפתיע ומרגש: זו הייתה כלתי בטלפון אשר הודיעה לי שנכדתי מתחתנת. התרגשתי מאוד, זו הייתה הנכדה הראשונה שמתחתנת! לאחר השיחה החלטתי שאני חייבת להביא לה מתנה מיוחדת, משמעותית, עם ערך סנטימנטלי עצום. החלטתי להעניק בערב האירוסין שלה את הכתובה הממוסגרת של הוריי, כי החלטתי שאני רוצה שהכתובה הזאת תתחיל להיות מסורת שתעבור מדור לדור ולא תשב אצלנו בבית ללא מעש. חשוב לי שזה יעבור מדור לדור ושכל אחד ירגיש את המתנה הזאת אצלו, את תחושת הענקת הכתובה הזו לילדיהם. וכשהענקתי לנכדתי את הכתובה אמרתי לה כך: "את שטר התנאים אני אתן לאחותי ואת הכתובה אני אתן לנכדתי, וכשילדיה יתחתנו היא תתן אותם להם וכן הלאה וכן הלאה". אז כרגע המסורת הזו ותחושת האחריות נתונה בידי דור העתיד. וכעת אנחנו רק מקווים ומחכים שהמסורת הזאת תמשיך…

אבי עם הכתובות

תמונה 2

הזוית האישית

סבתא יהודית השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי ותועדה על ידי נכדתה נטע. התכנית נערכה בבית הספר מאיר נתיב מעלות שבמעלות תרשיחא התשע"ט.

מילון

כְּתובָּה
כְּתובָּה היא מסמך משפטי שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן. כיום נהוג להעניק את שטר הכתובה לכלה במהלך מעמד החופה. במהלך ההיסטוריה ופיזורם של ישראל בגולה, נקבעו נוסחים שונים בקהילות שונות, בעיקר על רקע התחייבויות נוספות שנקבעו בקהילות, והגדרות הלכתיות שונות. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”החלטתי שאני רוצה שהכתובה הזאת תתחיל להיות מסורת שתעבור מדור לדור“

הקשר הרב דורי