מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

בסוף זה קרה…

מרים עם שביט וירין
מרים כאחות בבית החולים
סיפורה של מרים

שמי מרים כהן.

נולדתי בתוניס בשנת 1948 ולא נרשמתי מפני שלאבי היה סכסוך עם הרבנים שאצלם היה נהוג לרשום את תאריך הלידה. רק לאחר שנה אבי רשם את תאריך הלידה שלי בשנת 1949 ועד היום זה רשום כך בתעודת הזהות שלי. בשנת 1955, כשהייתי בת 7, עלינו לארץ.

בילדותי הייתי בגן במושב ולאחר מכן התחלתי  ללמוד בבית הספר היסודי בתל-מונד ובתיכון למדתי בעמק חפר במדרשה החקלאית רופין.

לאחר סיום הלימודים הלכתי ללמוד בבית ספר ויצו בתל אביב, למטפלות מוסמכות לילדים, במשך שנתיים.

תמונה 1

שם עבדתי עם ילדים שננטשו ועם ילדים עם בעיות. הייתי מטפלת בהם ומכינה להם אוכל. מאוד נקשרתי אליהם ברמה כזאת, שהבאתי אותם לחגוג איתי חגים. אנשים חשבו שהם הילדים שלי. יש שמות של ילדים שאני זוכרת עד היום כמו: ירון, שלמה, רחל, ליזט ואוסנת.

תמונה 2

את השירות הצבאי שלי עשיתי במחלקה הכירורגית לילדים באסף הרופא, ולאחר השירות הצבאי עברתי לעבוד בפגייה.

שכרתי דירה עם חברה שלי ביד אליהו. חברתי רצתה להכיר לי בחור, שהיא לא רצתה לצאת אתו, ובהתחלה לא רציתי, אך לאחר חודש הסכמתי ויצאתי אתו.

תמונה 3

לאחר שהקשר נמשך  כ-6 שנים, כבר לא יכולתי לחכות ורציתי שנתחתן. אמרתי לו: או שאנחנו מתחתנים או שאנחנו נפרדים, אז הסכמנו על חתונה.

תמונה 4

הכל היה מוכן: האולם, האוכל והפרחים וכאשר עמדנו להתחתן הוא פחד להתחייב ועזב. המשפחה שלי נפגעה ואמרה לי לעזוב אותו ושהוא לא שווה את זה ולמה בחרתי בחור מבאר שבע שרחוקה מאוד מתל אביב, במקום למצוא בחור מאזור קרוב. אך אני אהבתי אותו ולא יכולתי לעזוב אותו.

לאחר 8 חודשים התחתנו והנהלת האולם הסכימה לדחות את התאריך. בגלל שהמשפחה שלו מבאר שבע והחתונה התקיימה בתל אביב, ארגנו להם הסעה.  לאחר כמה שעות כשלא הגיעו, לא הבנו איפה הם, וכשהם סוף סוף הגיעו, לא הבנו למה הם הגיעו עם תסרוקות פרועות ובגדים קרועים. הסתבר שהאוטובוס של ההסעה התהפך ונכנס לתעלה והם יצאו בנס מהחלונות והיו צריכים להחליף אוטובוס בכדי להגיע לחתונה.

תמונה 5

לאחר החתונה עברתי לכפר סבא למשך 3 שנים, שם עבדתי וקיבלתי קביעות. עברנו לבאר שבע ושם ילדתי את בתי הראשונה.

לאחר שגידלתי את שלושת ילדיי בבאר שבע, עברנו לגור באשקלון בשנת 2014, מפני שלא אהבתי לגור בבאר שבע. תמיד התווכחתי על זה עם בעלי אבל הבת שלי הציעה שנעבור לאשקלון וכך עשינו.

תמונה 6

בשבילי לגור באשקלון היה חלום מפני שיש שם ים ופעילויות חברתיות מגוונות. כאשר ראיתי בטלוויזיה את המקהלה של אשקלון 'מקהלת חוף ימים', מאוד רציתי להתקבל אליה. מנצח המקהלה האשקלונית הכיר את מנצח המקהלה של בי"ח סורוקה בבאר שבע שבה השתתפת. הוא הסכים לקבל אותי אחרי שבחן אותי. מאז אני רק נהנית באשקלון. אני עובדת כמשגיחת מבחנים במכללת אשקלון ובבחינות הבגרות בבתי הספר, אני לומדת בכיתת הגמלאים של מקיף ה' דרכא, אני שרה במקהלת 'נופי חוף' והולכת להרקדות ובכל יום אני הולכת לים ועושה ספורט.

תמונה 7

כאשר גרתי בבאר שבע הרגשתי כאילו הייתי 40 שנה במדבר ובעצם בסופו של דבר המעבר לאשקלון היה רק לטובה.

הזוית האישית

שביט וירין: הקשר הרב דורי היה חוויה כיפית בשביל שתינו, הכרנו את מרים ואת סיפור החיים המעניין שלה. שמחנו לשמוע על החוויות שעברה בחיים בתקופות השונות ולהתעניין בחייה ובעברה, בדברים שהיא עשתה ועושה ובסיפור שלה עם בעלה.

מרים: אני מאוד נהניתי מהפרויקט היה לי נעים לעבוד עם שביט וירין ולהיזכר בעבר שלי ואני מודה על הכל.

מילון

בית ספר ויצו
זהו בית ספר למטפלות מוסמכות לילדים בתל אביב

ציטוטים

”"בבאר שבע הרגשתי כאילו הייתי 40 שנה במדבר והמעבר לאשקלון היה רק לטובה".“

הקשר הרב דורי