מאגר סיפורי מורשת

בערב יום הכיפורים הלכתי לבית הכנסת כמו בכל שנה.  למחרת בבוקר, בדרכי לבית הכנסת, ראיתי תנועה של כלי רכב צבאיים וחשבתי שקרה משהו. כשהגעתי לבית הכנסת, הגיע חייל ומסר לי טופס התייצבות לבסיס שלי שנמצא בשדה תימן, קרוב לבאר שבע.

 

 

למרות שאני דתי ושומר שבת, מיד יצאתי למקום המפגש וחיכה לנו אוטובוס שלקח אותנו לבסיס. בהגיענו לבסיס הצטיידנו ויצאנו לכיוון התעלה. נסענו כל הלילה עד שהגענו למחנה טסה, המפקד קיבל אותנו ונתן לנו משימות: להעביר קווי טלפון מיחידה ליחידה. לקחנו סיכון ולמרות ההפגזות חיברנו קווים מיחידה ליחידה, לאחר עשרה ימים  קיבלנו הוראה לחצות את התעלה בלילה, לאחר שחיל ההנדסה בנו גשרים. 

 

המפקד שלנו היה אריק שרון ז"ל, שתוך כדי החצייה נפצע במצח. 

 

 

היו קרבות קשים. נהרגו לנו המון חיילים מהצנחנים בחווה הסינית. אחרי שחצינו את התעלה, האו"ם ביקש הפסקת אש ואז היה חילופי שבויים, המלחמה הזאת הייתה קשה בגלל ההפתעה, אבל בכל זאת הצלחנו להדוף את האויב ולחצות את התעלה. מלחמת יום הכיפורים נמשכה 19 יום, מה 6 לאוקטובר עד ה 24 לאוקטובר שנת 1973.

 

בזמן המלחמה נולד לי בן בכור וקראתי לו דודו, על שם הרמטכ"ל דויד אלעזר (דדו). השתחררתי בחודש מרץ 74, הייתי במלחמה 150 יום. מקווה שנכדיי לא יצטרכו להילחם ונחיה במדינת ישראל בשלום ובביטחון.

 

 

תשע"ו