מאגר סיפורי מורשת

שמי בנימין וייס והכינוי שלי הוא בני. נולדתי בעיר רחובות בבית חולים קפלן. גדלתי בקיבוץ ברעם. יש לי אחות אחת. בילדותי היו לי חמישה חברים. אהבתי לשחק כדורגל ואהבתי לרכב על סוסים. זכור לי שמשפחתי חגגה את כל חגי ישראל.

בתקופה של תחילת המדינה לא היו הרבה מקומות לבקר ולא היו טיסות לחו"ל. החיים שלנו היו שונים מאוד מהחיים של היום. לא לכל הילדים חגגו בר מצווה, לא לכולם הייתה מכונית. עם תחילת העליות לישראל, התחילה תקופת צנע, בה אפילו על מנת לרכוש מזון השתמשו בקיצוה: לכל משפחה היו מקצבים תלושים מראש איתם יכלו לרכוש מזון במכולת.

בילדותי על טרקטור

אני זוכר שלקראת עלייתי לכתה א' מאוד התרגשתי, כמעט רציתי לחזור הביתה. בתיכון זכור לי שתקופת הבגרויות הייתה קשה, אבל – עברתי. בצבא הייתי מכונאי משוריינים. השתתפתי במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום כיפור. במילואים הייתי חוליית חילוץ של רכבים פגועים ונהג.

בחיי האזרחיים עבדתי כמכונאי הייתי אחראי על כלי רכב.

יש לי שלושה ילדים ועשרה נכדים.

הזוית האישית

דביר הנכד: שמחתי לתעד את סבא שלי ולשמוע על עברו וילדותו. אני לא מכיר את התקופה, אבל לפי מה שאני שמעתי מסבא התקופה של פעם שונה בהרבה מהתקופה של היום.