מאגר סיפורי מורשת

הסיפור עוסק על התיישבות בארץ ישראל עוד לפני הכרזת המדינה ומספר על בניית העיר תל אביב.

האבא שלי הגיע עם בני משפחתו ואחיו לארץ ישראל בשנת 1925. הם עלו מהעיירה מינסק שברוסיה הלבנה. גרו בכפר קטן בבית קטן וגידלו בעצמם את כל הירקות מסביב הבית. בסמוך לבית עבר נחל דיי גדול אשר כל חורף היה קופא ועליו היו נוהגים לנסוע במזחלת לבית הספר. בדרך חזרה הם היו מדליקים לפידים כדי להבריח את הזאבים שהיו בדרכם.

בבית היה אח גדול של עצים ומעליו משטח רחב שעליו היה סבא (אבא של סבתא) נוהג לישון שם בלילה עם אחיו כדי שיהיה להם חם. ובמרתף של הבית ששימש כמקרר בגלל הקור רוב ימות השנה היו שומרים אוכל שאת רובו הסבתא מכינה, בעצמה.

עם עלייתם ארצה הם הגיעו לעיר תל אביב ששכנה קרוב לחוף הים שהיתה ברובה חולות… מיד סידרו לסבא עבודה  בהובלת זיפזיף לבניית בתים שהובל על גבי גמלים. וכך ניבנו בתים וכבישים.

עם הזמן  מכרו את הגמלים והתקדמו להובלת הזיפזיף במשאית וכך אפשר היה להוביל כמויות גדולות יותר של חול לבניה.

מאוחר יותר רכשו עוד משאית והקימו חברת להובלת זיפזיף לבניה בשם: כהן ובניו בע"מ.

הזוית האישית

נויה: אני חושבת שהפרויקט הזה נתן לי הזדמנות יוצאת דופן לשמוע סיפורים מההיסטוריה שלי שלא ידעתי לפניכן אני נהניתי נורה במהלך הפרויקט עם סבתי רותי למדנו אחת על השנייה ונקשרנו מאוד ואני שמחה שהייתה לי את ההזדמנות להשתתף בפרויקט הנהדר הזה😁💖👏

רותי קראוס: המפגשים בקשר הרב דורי נתנו לי הזדמנות להדק את הקשר ביני ובין נכדתי ולספר לה סיפורים מילדותי שלא חושבת שאי פעם היתה לי הזדמנות שכזאת חושבת שזו זכות גדולה להיות בקשר כזה שייזכר לדורות.