מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

"בית ישראל" שלי

סבתא רבקה ונכדתה פראדי
פראדי הנכדה
הוריה החליטו לשוב חזרה לשכונה הקודמת 'בית ישראל'. הם שכרו דירה, ושם התגוררו בשלווה.

ב"ה  חודש אדר א‘ תשע"ט

בית ישראל שלי

בשכונת 'בית ישראל' שבירושלים, בית משפחת גולדברג, נולדה תינוקת קטנטנה ושמה רבקה דבורה. התינוקת נקראה דבורה על שם אחות אביה, הדס דבורה, שנפטרה בגיל צעיר. רבקה קראו לה משום שבשבת שהייתה סמוכה ליום הולדתה קראו בפרשת השבוע על הולדת רבקה אמנו.

ביתם היה דירת חדר אחד גדול שגדלו בו 4 בנות: אסתר כץ-הבכורה, חנה מרטון, לאה ליפש, וסבתי-רבקה דבורה. ובן אחד הצעיר ממנה- אריה מרדכי גולדברג. בחצר הבית הייתה להם גינה קטנה. הם גידלו בה צנוניות ובצל ירוק.

תקופת שלטון הבריטים

בדירה זו, חוותה סבתי את האירועים שהתרחשו תחת השלטון הבריטי, מידי פעם הבריטים הכריזו על עוצר. ואי אפשר היה לצאת מהבית .ולפעמים  הם היו מציבים גדר תיל ברחובות ולא יכלו לעבור משכונה לשכונה. היו ביניהם חיילים סקוטים שהלכו עם חצאית סקוטית משובצת  גרבי ספורט לבנות וכומתה אדומה עם פונפון !

לאחר יציאת הבריטים מהארץ, וההכרזה על הקמת מדינת ישראל – ה’ אייר תש"ח, הייתה התרגשות גדולה.

מלחמת העצמאות

הערבים לא השלימו עם הכרזת מדינה ליהודים, הערבים ביקשו להשתלט על הארץ. מדרום פלשו המצרים מצפון  צבא סוריה ולבנון ממזרח הצבא הירדני. הלגיון הירדני הצליח לכבוש את העיר העתיקה, ולנתק את ירושלים ממרכז הארץ.  ירושלים הייתה במצור. בתקופה קשה זו חיינו במקלטים וסבלנו  מהפצצות ומחסור במזון.

זוהי מלחמת השחרור. החילים המעטים לחמו בגבורה והצליחו בעז"ה לגבור על צבאות ערב, וכך קמה מדינת ישראל. עברנו לגור בדירה אחרת בשכונת בית ישראל, יותר מרווחת ובתנאים משופרים יותר.

בית ספר בית יעקב

בית הספר היה מרוחק מהבית. הלכנו מרחק של חצי שעה. בכל בוקר הייתה חברתי מהבית ממול באה לקרוא לי והלכנו בשמחה. התלמידות שלמדו בבית הספר הגיעו מכל שכונות האזור. הצפיפות בכתות הייתה רבה, אבל הייתה אוירה נעימה. המורות היו קשובות ומעניינות

פתחנו את היום בתפילה מתוך הסידור. למדנו בשקיקה לימודי קודש: תורה, נביא, דינים – והלכות, ולימודי חול: חשבון, מולדת, ציור ומלאכה. בהפסקות היינו יוצאות לחצר גדולה, ושם שיחקנו בחבל, קלאס, 5 אבנים, תופסת ומחבואים, וסתם כך לפטפט.

 סבתא חיה מרים טובת הלב

שנה אחת, בערב פסח, באה אם בית של אחת הישיבות הסמוכות, וביקשה מאימא של סבתי, חיה מרים, שתתפור וילונות לכל חדר האוכל החדש של הישיבה, כדי שיהיה לבחורים צל. האימא, הסבירה שהזמן לא מתאים לה. אבל אם בית הפצירה בה רבות, והיא הסכימה. וכך, שבוע לפני פסח, תפרה אימה וילונות לכל חדר האוכל. למרות הקושי שמחה גם על המצווה וגם על השכר.

את הבגדים תפרו אצל תופרת, לא היה מפעל ליצור בגדים. אימא של סבתי, חיה מרים, הייתה תופרת, בנערותה היא למדה תפירה, וכמובן, שהיא תפרה עבור בנותיה את כל הבגדים. פעם בשנה, לקראת חג הפסח היו קונים לכל הילדים נעלים חדשות.

הסבא מנחם יחיאל מיכל בר אוריין

אביה של סבתי, מנחם יחיאל מיכל, היה סופר סת"ם. הוא כתב מזוזות ופרשיות לתפילין. פעם אחת הוא כתב ספר תורה לאדם שהגיע מחיפה ורצה שיכתוב עבורו ספר תורה, אבא היה בהתרגשות גדולה כי זה היה נדיר שמישהו מזמין לכתוב ספר תורה. הוא כתב את הספר במשך שנה, ובסיום נסענו לחיפה להשתתף בהכנסת ספר התורה לבית הכנסת. בימינו, כתיבת ספר תורה שכיח.

תמונות ילדות של סבתא

תמונה 1

בנימה אישית

גדלתי בבית חם ואוהב גם בזמנים שהיה מחסור וקושי היינו אופטימיים ושמחנו במה שיש. אימא השתדלה להכין אוכל טעים, ונתנה אותו בחיבה ואהבה. אבא דאג שיהיה לנו חם ונעים, גם בימי הקור של ירושלים השכים קום לחמם את הבית בתנור נפט, וללמוד בנעימה מיוחדת לפני שיצא לסדר יומו.

הקשר הרב דורי שלי

בשלב מסוים גרנו עם סבתי פראדל גולדברג, שהייתה אישה צדיקה וחכמה, בת של האדמו"ר מקאלישין  משה דוד קליסברג. בני המשפחה היו באים לבקר אותה בכל שבוע, וכך נקשרו יחסים הדוקים עם המשפחה המורחבת. גם היום. הבית שלנו תמיד שקק אורחים, חברות של אחיותיי, ובני משפחה שתמיד התכבדו בטעימה.

הזוית האישית

נכדה-פראדי גורליק: היה מאוד כיף לשבת עם סבתא ולשמוע סיפורים על ילדותה. נהניתי מאוד!

סבתא-רבקה הלפרין: שמחתי להיות אתך פראדי במפגש הרב דורי! הזדמנות לשמוע על העבר ועל המשפחה. אוהבת אותך מאוד, סבתא-רבקה הלפרין כפר חב"ד.

קישור לסיפורו של הרב הלפרין, שתועד ע"י נכדתו אסתי בשנת 2018, חסיד ומקושר לרבי, הרב אהרן הלפרין.

מילון

שכונת בית ישראל
בית ישראל היא שכונה חרדית בצפון ירושלים מצפון לשכונת מאה שערים. השכונה תחומה בין הרחובות מאה שערים, שבטי ישראל, שמואל הנביא, ויואל. השם "בית ישראל" נלקח מהפסוק ביחזקאל, ל"ו, י': "וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלָה וְנוֹשְׁבוּ הֶעָרִים וְהֶחֳרָבוֹת תִּבָּנֶינָה". לפי המסורת שימש מקום השכונה בימי בית המקדש השני לשפיכת הדשן, היא פסולת הקורבנות שנותרה לאחר הקרבת הקרבנות בבית המקדש

סופר סת"ם
הוא אדם העוסק בכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות (בראשי תיבות: סת"ם". סופר סת"ם כותב על קלף בכתב סת"ם, ומשתמש בקולמוס העשוי קנה או נוצה, ובדיו.

ציטוטים

”למרות העוני הגשמי, תמיד הרגשנו אושר רוחני, האושר אינו נמדד בעושר.“

הקשר הרב דורי