מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

זיכרונות מרוסיה

תמונה מחתונה
בסנט פטרבורג גיל 9
תיעוד ראשון

בית ההורים

קוראים לי ראיסה והנה הסיפור שלי

נולדתי בבלרוס בעיר גומל בגיל שלוש אני ומשפחתי עברנו לעיר סנט פטרבורג. המשפחה שלי גרה בדירת ארבעה חדרים בעיר והיה לנו בית מחוץ לעיר – בית קיץ. תנאי המחייה שלי היו טובים, היה לנו כסף לאוכל ובגדים. שני ההורים שלי עבדו בעבדות טובות שהכניסו כסף הביתה. מצבה הכלכלי של המשפחה שלי היה טוב.

הקשיים שהיו לנו, היו בעיקר קשיי התקופה כי לא היה הרבה אוכל בחנויות וגם בחנויות בגדים לא היה הרבה בגדים, כי המדינה שלי הייתה אחרי מלחמה קשה. המשכו לחיות רגיל לעבוד, ללכת לבית ספר ללכת לתאטרון, לקרוא ספרים… אימא שלי עבדה במקצוע הרפואה היא הייתה רופאת משפחה. אבא שלי בהתחלה היה איש צבא לאחר שהשתחרר מהצבא עבד בתור מורה לנהיגה.

אני נולדתי בתאריך 1951423. אימא שלי נולדה בתאריך 1925924 ואבא שלי נולד בתאריך 1919221

בילדותי

תמונה 1

בזמן הפנוי שלי קראתי ספרים, הלכתי לטייל, הלכתי לסרטים למוזיאונים גם תאטרון, והייתי נוסעת לטייל בפארקים שבסביבה. בבית שלנו אהבו לאכול בורשט שזה מרק סלק אדום, תפוח אדמה מבושל ומטוגן וכל מה שאימא הכינה. בבית תמיד חגגנו את חגי המדינה שהיו ברוסיה ובנוסף חגגנו את החגים היהודים את חג הפסח וחג ראש השנה.

אני למדתי בבית ספר מיוחד למתמטיקה מספר 157 (בעבר ברוסיה, לבתי הספר לא היו שמות אלא רק מספרים). התחלנו את יום הלימודים בית הספר בשעה 9:00 וסיימנו בשעה 15:00.

סיימתי את הלימודים עם מדליה של הצטיינות. למדנו מתמטיקה, פיזיקה, כמיה, גאוגרפיה, ספורט, אנגלית, וגם את כל המקצועות שלומדים היום. בהיותי בת 17 סיימתי את הבית ספר בהצטיינות עם מדליה כסף. כי הייתי תלמידה מצטיינת. סיימתי גם את לימודי באוניברסיטה בהצטיינות. בסך הכל למדתי 16 שנים וקיבלתי תואר שני בהנדסת אופטיקה ומכניקה.

אבא שלי תמיד אמר לי להיות כמו כלום זה להיות יותר טובה מכולם. כך היה, למדתי טוב, היו ציונים הכי טובים והתנהגות שלי הייתה הכי טובה. לא גרתי ליד החברות שלי מהבית ספר. כי הבית ספר שלי היה רחוק מהבית שלי מרחק של כשעה נסיעה.

בילדותינו בחורף היה לנו שלג וקרח ורכבנו על מחלקיים והיה לנו סקי בקיץ אספנו פטריות שיחקנו בכדור טניס והלכנו לבריכות.

בזמן שגרתי ברוסיה לא חווינו מלחמות. כאשר הייתי נערה היינו קובעים ללכת לבית הספר ביחד. גם הייתי עוזרת בבית בנקיונות, בקניות ובכל עזרה שנדרשה. בבית היה לנו טלפון אחד. היינו חמש נפשות והיינו רגילים לעשות הכל גם ללא טלפון.

זוגיות – איך הכרתי את בעלי?

אנחנו נפגשנו כאשר הייתי בסיום האוניברסיטה, כאשר עבדתי על הדיפלומה שלי. הייתה אישה שהכירה אותי וגם את בעלי והיא הכירה בנינו ואנחנו נפגשנו בדייט. אני מצאתי חן בעיניו והא מצא חן בעניי והחלטנו להמשיך להיפגש לעוד דייטים. לבעלי קוראים סימיון. הוא שירת בצבא הרוסי, בתפקידי שמירה, הוא שמר על הבסיס. אחרי 5 חודשים החלטנו להתחתן והתחתנו. כאשר התחתנו אני הייתי בת 24 ובעלי היה בן 27. החתונה הייתה בארמון שבסנט פטרבורג. החתונה שלנו הייתה בעיר לנינגרד באולם חתונות "זקס" אולם מאוד יפה.

מהנדסת

אני עבדתי בתור מהנדסת במעבדה של אופטיקה ומכניקה, יש לי תמונה שבה אני בודקת מכשיר אופטי זו תמונה שצולמה כאשר עבדתי ברוסיה, המכשיר שאיתו עבדתי נקרא "ספסל אופטי"

אחרי כמה שנים שעבדתי במעבדה האופטית עשיתי הסבה למקצוע שלי והתחלתי לעבוד בתור מורה בבית ספר מספר 540, בסנט פטרבורג אהבתי מאוד לעבוד עם ילדים ולכן הסבתי את מקצועי.

החיים באילת 2014

עלינו לארץ בשנת 1991 ואנחנו אוהבים מאוד לטייל בארץ ובעולם. בשנת 2014  נסענו לטיול באילת והצטלמנו שם בדולפינריום. אני ובעלי הינו נשואים אז 40 שנה.

זיכרונות ילדות של סבא

בבית הספר היו לי שני חברים הכי טובים ולהם קראו סרגיי וובה דורקוב הם היו תאומים זהים והיה קשה להבדיל בניהם והיינו החברים הכי טובים היינו עושים ספורט ביחד אוכלים ביחד היינו עושים הכול ביחד. הינו חברים הרבה זמן עד הצבא. בצבא הכרתי חבר חדש קרו לו מיכאל (מישה) הוא היה צייר כאשר השתחררתי הוא הכין לי טופס עם כל מה שעשיתי בשרותיי הצבאיים.

כשהייתי קטן גרתי ונולדתי בעיר לנינגרד רחוב ווסקוב על שם איש פוליטקה בית 4 דירה 19 היה לנו רחוב מאוד יפה לשכונה קראו פיטרוגרדסקיא  אני למדתי בבית הספר שם מספר 80. ליד בייתי היה פארק היה אודיטוריום היה שוק ממש גדול היה שם אוניברסיטה בפארק היה קולנוע תיאטרון פלנטריום זה היה המקום בלוי המועדף עלינו ובלינו שם את רוב זמננו.

הייתה משמעת חזקה אבל לא עד כדי כך למשל היה אסור לקום באמצע שיעור ופשוט לצאת. היה לנו תלבושת אחידה היה חובה היה לנו היה לנו גקט  שחור או כחול ומכנס שחור או כחול ונעליים שחורות ולבנות היה שמלה חומה ועניבה לבנה  לבנות היה אסור לבוא עם שיער פזור או עם קוקו או עם צמות .

בבית הספר שלי היה קפיטריה וחדר אוכל היה לחם חופשי היה מתבלים חופשי מלח חופשי וכל השאר בכסף היינו יכולים לקחת נקניקיות וכרוב אבל זה לא נמשך מהרבה זמן.

הזוית האישית

ראיסה: היה לי כיף לעבוד עם הנכדה שלי.

מילון

בורשט
מרק

ציטוטים

”למדתי בבית ספר למתמטיקה סיימתי אותו עם מדליה“

הקשר הרב דורי